32 [שלושים ושתיים] |
במסעדה 4
|
![]() |
32 [سی و دو] |
||
در رستوران 4
|
פעם אחת צ’יפס עם קטשופ בבקשה.
|
یک پرس سیب زمینی سرخ کرده با کچاپ.
yek pors sibe zamini-e sorkh karde bâ kechâb.
|
||
ופעמיים צ’יפס עם מיונז בבקשה.
|
و دو پرس سیب زمینی سرخ کرده با سس مایونز.
va do pors sibe zamini-e sorkh karde bâ sose mâyonez.
|
||
ושלוש פעמים נקניקיות מטוגנות עם חרדל בבקשה.
|
و سه پرس سوسیس سرخ کرده با خردل.
va se pors susise sorkh karde bâ khardal.
| ||
אילו ירקות יש לכם?
|
چه نوع سبزی دارید؟
che no sabzi dârid?
|
||
יש לכם שעועית?
|
لوبیا دارید؟
lubiâ dârid?
|
||
יש לכם כרובית?
|
گل کلم دارید؟
gol-kalam dârid?
| ||
אני אוהב / ת תירס.
|
من ذرت دوست دارم بخورم.
man zor-rat doost dâram bokhoram.
|
||
אני אוהב / ת מלפפונים.
|
من خیار دوست دارم بخورم.
man khiâr doost dâram bokhoram.
|
||
אני אוהב / ת עגבניות.
|
من گوجه فرنگی دوست دارم بخورم.
man goje farangi doost dâram bokhoram.
| ||
את / ה אוהב / ת כרישה?
|
پیازچه دوست دارید بخورید؟
piâzche doost dârid bokhorid?
|
||
את / ה אוהב / ת כרוב כבוש?
|
ترشی کلم دوست دارید بخورید؟
torshi-ye kalam doost dârid bokhorid?
|
||
את / ה אוהב / ת עדשים?
|
عدس دوست دارید بخورید؟
adas doost dârid bokhorid?
| ||
את / ה אוהב / ת גזר?
|
هویج دوست داری بخوری؟
havij doost dâri bokhori?
|
||
את / ה אוהב / ת ברוקולי?
|
بروکلی دوست داری بخوری؟
burokli doost dâri bokhori?
|
||
את / ה אוהב / ת פלפל?
|
فلفل سبز دوست داری بخوری؟
felfel-e sabz doost dâri bokhori?
| ||
אני לא אוהב / ת בצל.
|
من پیاز دوست ندارم.
man piâz doost nadâram.
|
||
אני לא אוהב / ת זיתים.
|
من از زیتون خوشم نمی آید.
man az zytun khosham nemi-âyad.
|
||
אני לא אוהב / ת פטריות.
|
من از قارچ خوشم نمی آید.
man az ghârch khosham nemi-âyad.
| ||
|
שפות טונאליותרוב השפות המדוברות בעולם הן שפות טונאליות. בשפות טונאליות משחק גובה הצליל תפקיד מכריע. הוא קובע איזו משמעות יש למילים או להברות. בזה שייך גובה הצליל כמעט למילה. רוב השפות האסייתיות הן שפות טונאליות. להן שייכות למשל השפה הסינית, התאילנדית והוייטנאמית. גם באפריקה יש שפות טונאליות שונות. הרבה שפות מקומיות באמריקה הן גם שפות טונאליות. שפות הודו-גרמאניות מכילות לרוב רק יסודות טונאליים. זה תקף למשל לשפה השוודית והסרבית. מספר גבהי הצללים משתנה משפה לשפה. בסינית מבדילים רק בין ארבעה צללים שונים. להברה מא יכולים להיות ארבע משמעויות שונות. אלה הן אימא, קנבוס, סוסו-לקלל. מה שמעניין הוא ששפות טונאליות גם משפיעות על השמיעה שלנו. מחקרים המתעסקים בשמיעה המוחלטת הראו את זה. השמיעה המוחלטת היא היכולת לקבוע במדויק את הצלילים שנשמעו. באירופה ובצפון אמריקה אין הרבה שמיעה מוחלטת. לפחות מ-1 מ-10000 אנשים יש את זה. אצל דוברי סינית כשפת אם זה אחרת. כאן מספר האנשים בעלי היכולת המיוחדת הזו הוא כפול 9. בתור ילדים היה לכולנו שמיעה מוחלטת. היינו צריכים אותה בכדי ללמוד איך מדברים נכון. לצערנו היכולת הזו נעלמת שוב אצל רוב האנשים. גובה הצלילים הוא כמובן גם חשוב במוזיקה. זה תקף במיוחד לגבי תרבויות המשתמשות בשפה טונאלית. הם צריכים לדבוק במילודיה בצורה מאוד מדויקת. אחרת נהיה שירם היפה לשירה חסרת היגיון! |