67 [שישים ושבע] |
שייכות 2
|
![]() |
६७ [सदुसष्ट] |
||
संबंधवाचक सर्वनाम २
|
המשקפיים
|
चष्मा
caṣmā
|
||
הוא שכח את המשקפיים שלו.
|
तो आपला चष्मा विसरून गेला.
tō āpalā caṣmā visarūna gēlā.
|
||
איפה המשקפיים שלו?
|
त्याने त्याचा चष्मा कुठे ठेवला?
Tyānē tyācā caṣmā kuṭhē ṭhēvalā?
| ||
השעון
|
घड्याळ
Ghaḍyāḷa
|
||
השעון שלו מקולקל.
|
त्याचे घड्याळ काम करत नाही.
tyācē ghaḍyāḷa kāma karata nāhī.
|
||
השעון תלוי על הקיר.
|
घड्याळ भिंतीवर टांगलेले आहे.
Ghaḍyāḷa bhintīvara ṭāṅgalēlē āhē.
| ||
הדרכון
|
पारपत्र
Pārapatra
|
||
הוא איבד את הדרכון שלו.
|
त्याने त्याचे पारपत्र हरवले.
tyānē tyācē pārapatra haravalē.
|
||
איפה הדרכון שלו?
|
मग त्याचे पारपत्र कुठे आहे?
Maga tyācē pārapatra kuṭhē āhē?
| ||
הם / ן – שלהם / ן
|
ते – त्यांचा / त्यांची / त्यांचे / त्यांच्या
Tē – tyān̄cā/ tyān̄cī/ tyān̄cē/ tyān̄cyā
|
||
הילדים / ות לא מוצאים / ות את ההורים שלהם / הן.
|
मुलांना त्यांचे आई – वडील सापडत नाहीत.
mulānnā tyān̄cē ā'ī – vaḍīla sāpaḍata nāhīta.
|
||
אבל הנה באים ההורים שלהם / הן!
|
हे बघा, त्यांचे आई – वडील आले.
Hē baghā, tyān̄cē ā'ī – vaḍīla ālē.
| ||
אתה – שלך
|
आपण – आपला / आपली / आपले / आपल्या
Āpaṇa – āpalā/ āpalī/ āpalē/ āpalyā
|
||
איך הייתה הנסיעה שלך, מר מילר?
|
आपली यात्रा कशी झाली श्रीमान म्युलर?
āpalī yātrā kaśī jhālī śrīmāna myulara?
|
||
היכן אשתך, מר מילר?
|
आपली पत्नी कुठे आहे श्रीमान म्युलर?
Āpalī patnī kuṭhē āhē śrīmāna myulara?
| ||
את – שלך
|
आपण – आपला / आपली / आपले / आपल्या
Āpaṇa – āpalā/ āpalī/ āpalē/ āpalyā
|
||
איך הייתה הנסיעה שלך, גב’ שמיט?
|
आपली यात्रा कशी झाली श्रीमती श्मिड्ट?
āpalī yātrā kaśī jhālī śrīmatī śmiḍṭa?
|
||
היכן בעלך, גב’ שמיט?
|
आपले पती कुठे आहेत श्रीमती श्मिड्ट?
Āpalē patī kuṭhē āhēta śrīmatī śmiḍṭa?
| ||
|
מוטציה גנטית מאפשרת את הדיבורבני אדם הם היצורים היחידים בעולם שיכולים לדבר. זה מבדיל אותנו מחיות ומצמחים. כמובן שגם בעלי חיים וגם צמחים מתקשרים אחד עם השני. אך אין להם שפת הברות מתוחכמת. אך למה יכולים בני אדם לדבר? מאפיינים גופניים מסוימים נחוצים בכדי לדבר. המאפיינים הגופניים האלה נמצאים רק אצל בני אדם. אבל התפתחותם לא הייתה מובנת מאליה. שום דבר לא קורה מבלי סיבה בהיסטוריה האבולוציונרית. מתישהו, התחילו בני אדם לדבר. אנחנו לא יודעים מתי זה היה בדיוק. אבל משהו היה חייב לקרות, ולהעניק לבני אדם שפה. חוקרים מאמינים שמוטציה גנטית אחראית לכך. אנתרופולוגים השוו בין החומר הגנטי של יצורים שונים. ידוע שגן מסוים משפיע על השפה. לאנשים בעלי עותק פגום של הגן הזה יש בעיה עם שפות. הם לא יכולים להביע את עצמם בצורה נכונה והם מתקשים להבין מילים. הגן הזה נבדק אצל בני אדם, קופים ועכברים. גרסת הגן הקיימת מאוד דומה בין אנשים לשימפנזות. אבל היה אפשר למצוא רק שני הבדלים קטנים. אך את תוצאות ההבדלים האלה היה אפשר לראות במוח. ביחד עם גנים אחרים, הם משפיעים על פעילויות מוח מסוימות. ולכן יכול האדם לדבר, אך הקוף לא. עדיין לא פתרנו בכך את חידת השפה האנושית. המוטציה הגנטית לבדה לא מאפשרת דיבור. חוקרים שתלו את גרסת הגן האנושית בעכברים. ואלה עוד לא יכלו לדבר. אך לציוצים שלהם היה קול שונה! |