76 [שבעים ושש] |
לתרץ משהו 2
|
![]() |
৭৬ [ছিয়াত্তর] |
||
কারণ দেখানো ২
|
למה לא באת?
|
তুমি কেন আসনি?
tumi kēna āsani?
|
||
הייתי חולה.
|
আমি অসুস্থ ছিলাম ৷
Āmi asustha chilāma
|
||
לא באתי כי הייתי חולה.
|
আমি আসিনি কারণ আমি অসুস্থ ছিলাম ৷
āmi āsini kāraṇa āmi asustha chilāma
| ||
מדוע היא לא באה?
|
সে (মেয়ে) কেন আসেনি?
sē (mēẏē) kēna āsēni?
|
||
היא הייתה עייפה.
|
সে ক্লান্ত ছিল ৷
Sē klānta chila
|
||
היא לא באה כי היא הייתה עייפה.
|
সে আসেনি কারণ সে ক্লান্ত হয়ে পড়েছিল ৷
sē āsēni kāraṇa sē klānta haẏē paṛēchila
| ||
מדוע הוא לא בא?
|
সে (ছেলে) কেন আসেনি?
sē (chēlē) kēna āsēni?
|
||
לא התחשק לו.
|
তার ইচ্ছে ছিল না ৷
Tāra icchē chila nā
|
||
הוא לא בא כי לא התחשק לו.
|
সে আসেনি কারণ তার ইচ্ছে ছিল না ৷
sē āsēni kāraṇa tāra icchē chila nā
| ||
מדוע לא באתם / ן?
|
তোমরা কেন আসনি?
tōmarā kēna āsani?
|
||
המכונית שלנו מקולקלת.
|
আমাদের গাড়ী খারাপ হয়ে গেছে ৷
Āmādēra gāṛī khārāpa haẏē gēchē
|
||
לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.
|
আমরা আসিনি কারণ আমাদের গাড়ী খারাপ হয়ে গেছে ৷
āmarā āsini kāraṇa āmādēra gāṛī khārāpa haẏē gēchē
| ||
מדוע האנשים לא באו?
|
লোকেরা কেন আসেনি?
lōkērā kēna āsēni?
|
||
הם / ן איחרו לרכבת.
|
তাদের ট্রেন চলে গিয়েছিল ৷
Tādēra ṭrēna calē giẏēchila
|
||
הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.
|
তারা আসেনি কারণ তাদের ট্রেন চলে গিয়েছিল ৷
tārā āsēni kāraṇa tādēra ṭrēna calē giẏēchila
| ||
מדוע לא באת?
|
তুমি কেন আসনি?
tumi kēna āsani?
|
||
היה לי אסור.
|
আমার আসবার অনুমতি ছিল না ৷
Āmāra āsabāra anumati chila nā
|
||
לא באתי כי היה לי אסור.
|
আমি আসিনি কারণ আমার আসবার অনুমতি ছিল না ৷
āmi āsini kāraṇa āmāra āsabāra anumati chila nā
| ||
השפות המקומיות של אמריקהבאמריקה מדברים הרבה שפות שונות. אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה. בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית. כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה. לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות. השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה. עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו. מגוון השפות האלה הוא עצום. מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה. ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150. ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות. כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה. הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים. ולכן קשה למיין את השפות. סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה. אמריקה יושבה בתקופות שונות. האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה. כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת. השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה. מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים. הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה. לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים. אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו. תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן. כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד. אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות. יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות. אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|