66 [שישים ושש] |
שייכות 1
|
![]() |
৬৬ [ছেষট্টি] |
||
সম্বন্ধবাচক সর্বনাম ১
|
אני – שלי
|
আমি – আমার
āmi – āmāra
|
||
אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.
|
আমি আমার চাবি খুঁজে পাচ্ছি না ৷
āmi āmāra cābi khum̐jē pācchi nā
|
||
אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.
|
আমি আমার টিকিট খুঁজে পাচ্ছি না ৷
āmi āmāra ṭikiṭa khum̐jē pācchi nā
| ||
את / ה – שלך
|
তুমি – তোমার
tumi – tōmāra
|
||
מצאת את המפתח שלך?
|
তুমি তোমার চাবি খুঁজে পেয়েছ?
tumi tōmāra cābi khum̐jē pēẏēcha?
|
||
מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?
|
তুমি তোমার টিকিট খুঁজে পেয়েছ?
Tumi tōmāra ṭikiṭa khum̐jē pēẏēcha?
| ||
הוא – שלו
|
সে – তার (ছেলে)
Sē – tāra (chēlē)
|
||
את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?
|
তুমি জান ওর চাবি কোথায়?
tumi jāna ōra cābi kōthāẏa?
|
||
את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?
|
তুমি জান ওর টিকিট কোথায়?
Tumi jāna ōra ṭikiṭa kōthāẏa?
| ||
היא – שלה
|
সে – তার (মেয়ে)
Sē – tāra (mēẏē)
|
||
הכסף שלה אבד.
|
তার টাকা চুরি হয়ে গেছে / হারিয়ে গেছে
tāra ṭākā curi haẏē gēchē / hāriẏē gēchē
|
||
וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.
|
এবং তার ক্রেডিট কার্ডও চুরি হয়ে গেছে / হারিয়ে গেছে
ēbaṁ tāra krēḍiṭa kārḍa'ō curi haẏē gēchē / hāriẏē gēchē
| ||
אנחנו – שלנו
|
আমরা – আমাদের
āmarā – āmādēra
|
||
סבא שלנו חולה.
|
আমাদের ঠাকুরদা / দাদু অসুস্থ ৷
āmādēra ṭhākuradā / dādu asustha
|
||
סבתא שלנו בריאה.
|
আমাদের ঠাকুরমা / দিদা সুস্থ আছেন ৷
āmādēra ṭhākuramā / didā sustha āchēna
| ||
אתם / ן – שלכם / ן
|
তোমরা – তোমাদের
tōmarā – tōmādēra
|
||
ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?
|
বাচ্চারা, তোমাদের বাবা কোথায়?
bāccārā, tōmādēra bābā kōthāẏa?
|
||
ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?
|
বাচ্চারা, তোমাদের মা কোথায়?
Bāccārā, tōmādēra mā kōthāẏa?
| ||
שפה יצירתיתיצירתיות היא תכונה חשובה היום. כולם רוצים להיות יצירתיים. >כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים. גם שפתנו צריכה להיות יצירתית. בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר. היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית. דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים. הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה. חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50. אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו. פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים. יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש. אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות. אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים. דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה. אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים. צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית. צריך לדעת איך השפה מתפקדת. וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים. רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד. דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער. ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות. ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה. יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער. אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם! בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית. מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים. החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|