תוכן
58 [חמישים ושמונה] |
איברי הגוף
|
|
৫৮ [আটান্ন] |
||
শরীরের বিভিন্ন অঙ্গ প্রত্যঙ্গ
|
|
אני מצייר / ת איש.
|
আমি একজন মানুষের ছবি আঁকছি ৷
āmi ēkajana mānuṣēra chabi ām̐kachi
|
||
|
תחילה את הראש.
|
সবচেয়ে আগে মাথা ৷
sabacēẏē āgē māthā
|
||
|
האיש חובש כובע.
|
মানুষটি একটি টুপি পরে আছে ৷
mānuṣaṭi ēkaṭi ṭupi parē āchē
| ||
|
לא רואים את השיער.
|
তার চুল দেখা যায় না ৷
tāra cula dēkhā yāẏa nā
|
||
|
גם את האוזניים לא רואים.
|
তার কানও দেখা যায় না ৷
tāra kāna'ō dēkhā yāẏa nā
|
||
|
גם את הגב לא רואים.
|
তার পিঠটাও দেখা যায় না ৷
tāra piṭhaṭā'ō dēkhā yāẏa nā
| ||
|
אני מצייר את העיניים והפה.
|
আমি চোখ এবং মুখ আঁকছি ৷
āmi cōkha ēbaṁ mukha ām̐kachi
|
||
|
האיש רוקד וצוחק.
|
লোকটি নাচছে এবং হাসছে ৷
lōkaṭi nācachē ēbaṁ hāsachē
|
||
|
לאיש יש אף ארוך.
|
লোকটার লম্বা নাক আছে ৷
lōkaṭāra lambā nāka āchē
| ||
|
הוא מחזיק מקל בידיים.
|
সে তার হাতে একটা ছড়ি ধরে আছে ৷
sē tāra hātē ēkaṭā chaṛi dharē āchē
|
||
|
הוא לובש גם צעיף סביב הצואר.
|
সে তার গলাতেও একটা স্কার্ফ জড়িয়ে আছে ৷
sē tāra galātē'ō ēkaṭā skārpha jaṛiẏē āchē
|
||
|
עכשיו חורף וקר.
|
এখন শীত কাল এবং ঠাণ্ডার সময় ৷
ēkhana śīta kāla ēbaṁ ṭhāṇḍāra samaẏa
| ||
|
הזרועות חזקות.
|
হাত দুটো মজবুত ৷
hāta duṭō majabuta
|
||
|
גם הרגליים חזקות.
|
পা দুটোও মজবুত ৷
pā duṭō'ō majabuta
|
||
|
האיש עשוי משלג.
|
মানুষটি বরফ দিয়ে তৈরী ৷
mānuṣaṭi barapha diẏē tairī
| ||
|
הוא לא לובש מכנסיים ולא מעיל.
|
সে প্যান্ট আর কোট কোনোটাই পরে নেই ৷
sē pyānṭa āra kōṭa kōnōṭā'i parē nē'i
|
||
|
אבל לא קר לו.
|
কিন্তু মানুষটার ঠাণ্ডা লাগছে না ৷
kintu mānuṣaṭāra ṭhāṇḍā lāgachē nā
|
||
|
הוא איש שלג.
|
সে একজন হিম মানব / তুষার মানব ৷
sē ēkajana hima mānaba / tuṣāra mānaba
| ||
השפה של אבותינובלשנים יכולים לחקור שפות מודרניות. לשם כך הם משתמשים בשיטות שונות. אבל איך דיברו אנשים לפני אלפי שנים? קשה בהרבה לענות על השאלה הזו. ולמרות זאת היא מעסיקה מדענים כבר שנים. הם רוצים לחקור איך אנשים דיברו בעבר. ולשם כך הם מנסים לבנות מחדש צורות שפה ישנות. חוקרים אמריקאים חשפו עכשיו תגלית מעניינת. הם ניתחו יותר מ-2000 שפות. ובעיקר את מבנה המשפטים של השפות. תוצאת המחקר הייתה מאוד מעניינת. כמעט בחצי מן השפות היה המבנה נ-מ-פ. זאת אומרת, לפי העיקרון נושא, מושא ואז פועל. יותר מ-700 שפות בנויות לפי העיקרון נ-פ-מ. >וכ-160 שפות עובדות לפי פ-נ-מ. רק כ-40 שפות הולכות לפי פ-מ-נ. ו-120 שפות מראות צורות מעורבות. מצד שני, מ-פ-נ ו- מ-נ-פ הן מערכות נדירות בהרבה. אז רוב השפות הנחקרות משתמשות בעיקרון ה-נ-מ-פ. להן שייכות למשל השפה הפרסית, יפנית וטורקית. אך רוב השפות החיות הולכות לפי הצורה נ-פ-מ. מבנה המשפט הזה נפוץ בשפות ההודו-גרמאניות. חוקרים מאמינים שאנשים דיברו בעבר במבנה ה- נ-מ-פ. כל השפות התבססו על המערכת הזאת. אך אז התפצלו השפות אחת מהשנייה. לא יודעים למה זה קרה. אבל צריכה הייתה להיות סיבה לשוני של מבנה המשפט. כי באבולוציה שורדים רק הדברים שנותנים יתרונות... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|