57 [חמישים ושבע] |
אצל הרופא
|
![]() |
৫৭ [সাতান্ন] |
||
ডাক্তারের কাছে
|
יש לי תור אצל הרופא.
|
আমার ডাক্তারের সাথে সাক্ষাৎকার আছে ৷
āmāra ḍāktārēra sāthē sākṣāṯkāra āchē
|
||
יש לי תור בשעה עשר.
|
আমার সাক্ষাৎকার 10টার সময় ৷
āmāra sākṣāṯkāra 10ṭāra samaẏa
|
||
מה שמך?
|
আপনার নাম কি?
āpanāra nāma ki?
| ||
המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.
|
অনুগ্রহ করে প্রতীক্ষালয়ে বসুন ৷
Anugraha karē pratīkṣālaẏē basuna
|
||
הרופא מגיע עוד מעט.
|
ডাক্তার কিছুক্ষণের মধ্যে এসে যাবেন ৷
ḍāktāra kichukṣaṇēra madhyē ēsē yābēna
|
||
באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?
|
আপনি কোন কোম্পানী থেকে বীমা করিয়েছেন?
āpani kōna kōmpānī thēkē bīmā kariẏēchēna?
| ||
מה אוכל לעשות עבורך?
|
আমি আপনার জন্য কী করতে পারি?
Āmi āpanāra jan'ya kī karatē pāri?
|
||
יש לך כאבים?
|
আপনার কী ব্যথা করছে?
Āpanāra kī byathā karachē?
|
||
היכן כואב לך?
|
আপনার কোথায় ব্যথা করছে (আঘাত লেগেছে)?
Āpanāra kōthāẏa byathā karachē (āghāta lēgēchē)?
| ||
אני סובל / ת מכאבי גב.
|
আমার সবসময় পিঠে ব্যথা হয় ৷
Āmāra sabasamaẏa piṭhē byathā haẏa
|
||
אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.
|
আমার প্রায়ই মাথায় ব্যথা হয় ৷
āmāra prāẏa'i māthāẏa byathā haẏa
|
||
אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.
|
আমার কখনো কখনো পেটে ব্যথা হয় ৷
āmāra kakhanō kakhanō pēṭē byathā haẏa
| ||
תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה
|
আপনার ওপরের জামাকাপড় খুলুন ৷
āpanāra ōparēra jāmākāpaṛa khuluna
|
||
שכב / י בבקשה על המיטה
|
পরীক্ষা করবার টেবিলে শুয়ে পড়ুন ৷
parīkṣā karabāra ṭēbilē śuẏē paṛuna
|
||
לחץ הדם תקין.
|
আপনার রক্তচাপ ঠিক আছে ৷
āpanāra raktacāpa ṭhika āchē
| ||
אני אזריק לך זריקה.
|
আমি আপনাকে একটা ইনজেকশন দেব ৷
āmi āpanākē ēkaṭā inajēkaśana dēba
|
||
אני אתן לך גלולות.
|
আমি আপনাকে কিছু ওষুধ দেব ৷
āmi āpanākē kichu ōṣudha dēba
|
||
אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.
|
আমি আপনাকে ওষুধ নেবার জন্য প্রেসক্রিপশন লিখে দিচ্ছি ৷
āmi āpanākē ōṣudha nēbāra jan'ya prēsakripaśana likhē dicchi
| ||
מילים ארוכות, מילים קצרותהאורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה. את זה הראה מחקר אמריקאי. החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות. את זה עשו בעזרת מחשבים. בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות. וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא. המסקנה הייתה חד משמעית. ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע. מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות. הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה. כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר. אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות. וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים. לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד. הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה. זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים. אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות. או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות. בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת. כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד. וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו. זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה. אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו. והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות. מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות. כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות. ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple! בקיצור: KISS! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|