20 [עשרים] |
שיחת חולין 1
|
![]() |
২০ [কুড়ি] |
||
ছোটখাটো আড্ডা ১
|
תרגיש / י בנוח!
|
আরাম করে বসুন!
ārāma karē basuna!
|
||
תרגיש / י כמו בבית!
|
অনুগ্রহ করে এটাকে নিজের বাড়ী মনে করুন!
Anugraha karē ēṭākē nijēra bāṛī manē karuna!
|
||
מה תרצה / י לשתות?
|
আপনি কী খাবেন (পান করবেন) ?
Āpani kī khābēna (pāna karabēna)?
| ||
את / ה אוהב / ת מוסיקה?
|
আপনার কি সঙ্গীত পছন্দ?
Āpanāra ki saṅgīta pachanda?
|
||
אני אוהב / ת מוסיקה קלאסית.
|
আমার শাস্ত্রীয় সঙ্গীত পছন্দ ৷
Āmāra śāstrīẏa saṅgīta pachanda
|
||
אלה התקליטורים שלי.
|
এগুলো আমার সিডি ৷
ēgulō āmāra siḍi
| ||
את / ה מנגן / ת בכלי נגינה?
|
আপনি কি কোনো বাদ্যযন্ত্র বাজান?
āpani ki kōnō bādyayantra bājāna?
|
||
זו הגיטרה שלי.
|
এটা আমার গিটার ৷
Ēṭā āmāra giṭāra
|
||
את / ה אוהב / ת לשיר?
|
আপনি কি গান গাইতে ভালবাসেন?
āpani ki gāna gā'itē bhālabāsēna?
| ||
יש לך ילדים?
|
আপনার কি সন্তান আছে?
Āpanāra ki santāna āchē?
|
||
יש לך כלב?
|
আপনার কি কুকুর আছে?
Āpanāra ki kukura āchē?
|
||
יש לך חתול?
|
আপনার কি বিড়াল আছে?
Āpanāra ki biṛāla āchē?
| ||
אלה הספרים שלי.
|
এগুলো আমার বই ৷
Ēgulō āmāra ba'i
|
||
אני קורא / ת כעת את הספר הזה.
|
আমি বর্তমানে এই বইটি পড়ছি ৷
āmi bartamānē ē'i ba'iṭi paṛachi
|
||
מה את / ה אוהב / ת לקרוא?
|
আপনি কী পড়তে ভালবাসেন?
āpani kī paṛatē bhālabāsēna?
| ||
את / ה אוהב / ת ללכת לקונצרט?
|
আপনার কি সঙ্গীতের আসরে যেতে ভাল লাগে?
Āpanāra ki saṅgītēra āsarē yētē bhāla lāgē?
|
||
את / ה אוהב / ת לצאת לתיאטרון?
|
আপনার কি থিয়েটারে (নাট্যশালা) যেতে ভাল লাগে?
Āpanāra ki thiẏēṭārē (nāṭyaśālā) yētē bhāla lāgē?
|
||
את / ה אוהב / ת ללכת לאופרה?
|
আপনার কি যাত্রায় (অপেরায়) যেতে ভাল লাগে?
Āpanāra ki yātrāẏa (apērāẏa) yētē bhāla lāgē?
| ||
שפת אם? שפת אב!ממי למדת את השפה בתור ילד? בוודאי תגיד עכשיו: מאימא! כך חושבים רוב האנשים בעולם. המונח ‘שפת אם’ קיים כמעט בכל העמים. גם אנגלים וגם סינים מכירים אותו. אולי זה כי האם מבלה יותר זמן עם הילדים. אבל מחקרים חדשים מגיעים לתוצאות אחרות. הם מראים שהשפה שלנו היא בעיקר שפת האבא שלנו. חוקרים בדקו חומר גנטי ושפות של שבטים מעורבים. בשבטים אלה ההורים באים מתרבויות שונות. השבטים האלה נוצרו לפני אלפי שנים. הגירות גדולות היו הסיבה להיווצרותן. החומר הגנטי של השבטים המעורבים האולה נותח. אחר כך הוא הושווה עם שפת השבט. רוב השבטים מדברים את שפת אבותיהם הזכרים. זאת אומרת, שפת הארץ היא זו השייכת לכרומוזום Y. אזי גברים הביאו את שפתם לארצות זרות. והנשים שם לקחו לעצמם את שפת הגברים. אבל גם היום יש השפעה גדולה לשפת האב על השפה שלנו. תינוקות מכוונים את למידת השפה שלהם לשפת אביהם. אבות מדברים הרבה פחות עם הילדים שלהם. מבנה המשפט הגברי גם פשוט יותר מזה הנשי. כך מתאימה שפת האב יותר מזו של האם לתינוקות. היא לא מעמיסה עליהם וכך קל יותר ללמוד אותה. לכן מחקים ילדים את האב יותר מהאם כשהם מדברים. אבל אחר כך מעצב אוצר המילים של האם את שפתו של הילד. כך משפיעים גם האם וגם האב על שפתנו. כך שצריך לקרוא לזה שפת הורים! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|