100 [מאה] |
תארי הפועל
|
![]() |
১০০ [একশ] |
||
ক্রিয়া বিশেষণ
|
כבר – עדיין לא
|
আগে থেকেই – এখনও পর্যন্ত নয়
āgē thēkē'i – ēkhana'ō paryanta naẏa
|
||
היית כבר בברלין?
|
আপনি কি এর আগেও বার্লিনে ছিলেন?
āpani ki ēra āgē'ō bārlinē chilēna?
|
||
לא, עדיין לא.
|
না, এখনও পর্যন্ত নয় ৷
Nā, ēkhana'ō paryanta naẏa
| ||
מישהו – אף אחד
|
কাউকে – কাউকে না
kā'ukē – kā'ukē nā
|
||
את / ה מכיר / ה כאן מישהו?
|
আপনি এখানে কাউকে চেনেন?
āpani ēkhānē kā'ukē cēnēna?
|
||
לא, אני לא מכיר / ה כאן אף אחד.
|
না, আমি এখানে কাউকে চিনি না ৷
Nā, āmi ēkhānē kā'ukē cini nā
| ||
עדיין – כבר לא
|
একটু দেরী – খুব বেশী দেরী নয়
ēkaṭu dērī – khuba bēśī dērī naẏa
|
||
את / ה נשאר / ת עוד הרבה?
|
আপনি কি এখানে আরো বেশী সময় থাকবেন?
āpani ki ēkhānē ārō bēśī samaẏa thākabēna?
|
||
לא, אני לא נשאר / ת עוד הרבה זמן.
|
না, আমি এখানে খুব বেশী সময় থাকব না ৷
Nā, āmi ēkhānē khuba bēśī samaẏa thākaba nā
| ||
עוד משהו – לא יותר
|
অন্য কিছু – অন্য কিছুই না
an'ya kichu – an'ya kichu'i nā
|
||
תרצה / י לשתות עוד משהו?
|
আপনি কি অন্য কিছু পান করতে চান?
āpani ki an'ya kichu pāna karatē cāna?
|
||
לא, אני לא רוצה לשתות יותר.
|
না, আমি আর কিছুই চাই না ৷
Nā, āmi āra kichu'i cā'i nā
| ||
כבר משהו – עדיין כלום
|
আগে থেকেই কিছু – এখনও পর্যন্ত কিছুই না
āgē thēkē'i kichu – ēkhana'ō paryanta kichu'i nā
|
||
אכלת כבר משהו?
|
আপনি কি আগে থেকেই কিছু খেয়েছেন?
āpani ki āgē thēkē'i kichu khēẏēchēna?
|
||
לא, עדיין לא אכלתי שום דבר.
|
না, আমি এখনো পর্যন্ত কিছুই খাই নি ৷
Nā, āmi ēkhanō paryanta kichu'i khā'i ni
| ||
עוד מישהו – לא אף אחד
|
অন্য কেউ – কেউ না
an'ya kē'u – kē'u nā
|
||
עוד מישהו רוצה קפה?
|
আর কারো কফি চাই?
āra kārō kaphi cā'i?
|
||
לא, אף אחד לא רוצה.
|
না, আর কারোর না ৷
Nā, āra kārōra nā
| ||
השפה הערביתהשפה הערבית היא אחת השפות החשובות ביותר בעולם. יותר מ-300 מליון אנשים דוברים ערבית. הם חיים ביותר מ-20 מדינות שונות. ערבית שייכת לשפות האפרו-אסייתיות. השפה הערבית נוצרה לפני כמה אלפי שנים. תחילה השתמשו בשפה בחצי האי ערב. משם היא התחילה להתפשט. הערבית המדוברת שונה מאוד מהערבית הכתובה. יש גם הרבה ניבים ערביים שונים. אפשר להגיד שבכל אזור מדברים אחרת. לעתים קרובות, דוברי ניבים שונים לא מבינים אחד את השני בכלל. ולכן סרטים ממדינות ערב הם בדרך כלל מדובבים. רק כך יוכלו להיות מובנים בכל אזור השפה הערבית. את הערבית הסטנדרטית הקלאסית בקושי דוברים היום. מוצאים אותה רק בגרסתה הכתובה. ספרים ועיתונים משתמשים בערבית הסטנדרטית הקלאסית. נכון להיום, לערבית אין עדיין שפה טכנית משלה. לכן משתמשים במונחים טכניים משפות אחרות. לשם כך משתמשים לרוב בשפה האנגלית או הצרפתית. העניין בשפה הערבית עולה דרסטית בשנים האחרונות. יותר ויותר אנשים רוצים ללמוד ערבית. קורסים מוצעים בכל אוניברסיטה ובהרבה בתי ספר. הרבה אנשים מרותקים במיוחד מהכתב הערבי. השפה נכתבת מימין לשמאל. ביטוי המילים והדקדוק של השפה הערבית הם לא ממש קלים. יש הרבה קולות וחוקים ששפות אחרות פשוט לא מכירות. לכן צריך לשמור על סדר מסוים בזמן הלמידה. קודם ההיגוי, אחר כך הדקדוק, ולבסוף הכתב... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|