36 [שלושים ושש] |
תחבורה ציבורית
|
![]() |
৩৬ [ছত্রিশ] |
||
গণপরিবহণ
|
היכן נמצאת תחנת האוטובוס?
|
বাস কোথায় থামে?
bāsa kōthāẏa thāmē?
|
||
איזה אוטובוס נוסע למרכז?
|
সিটি সেন্টারে কোন বাস যায়?
Siṭi sēnṭārē kōna bāsa yāẏa?
|
||
איזה קו לקחת?
|
আমি কোন বাসে চড়ব?
Āmi kōna bāsē caṛaba?
| ||
אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?
|
আমাকে কি বাস বদল করতে হবে?
Āmākē ki bāsa badala karatē habē?
|
||
היכן אני מחליף / פה אוטובוס?
|
আমাকে কোথায় বাস বদল করতে হবে?
Āmākē kōthāẏa bāsa badala karatē habē?
|
||
כמה עולה כרטיס נסיעה?
|
একটা টিকিটের দাম কত?
Ēkaṭā ṭikiṭēra dāma kata?
| ||
כמה תחנות עד למרכז?
|
সিটি সেন্টার পর্যন্ত বাস কতবার থামে?
Siṭi sēnṭāra paryanta bāsa katabāra thāmē?
|
||
את / ה צריך / ה לרדת כאן.
|
আপনাকে এখানে নামতে হবে ৷
Āpanākē ēkhānē nāmatē habē
|
||
את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.
|
আপনাকে পিছন দিক দিয়ে নামতে হবে ৷
āpanākē pichana dika diẏē nāmatē habē
| ||
הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.
|
পরবর্তী ট্রেন ৫ মিনিটের মধ্যে আসবে ৷
parabartī ṭrēna 5 miniṭēra madhyē āsabē
|
||
הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.
|
পরবর্তী ট্রাম ১০ মিনিটের মধ্যে আসবে ৷
parabartī ṭrāma 10 miniṭēra madhyē āsabē
|
||
האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.
|
পরবর্তী বাস ১৫ মিনিটের মধ্যে আসবে ৷
parabartī bāsa 15 miniṭēra madhyē āsabē
| ||
מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?
|
শেষ ট্রেন কখন আছে?
śēṣa ṭrēna kakhana āchē?
|
||
מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?
|
শেষ ট্রাম কখন আছে?
Śēṣa ṭrāma kakhana āchē?
|
||
מתי יוצא האוטובוס האחרון?
|
শেষ বাস কখন আছে?
Śēṣa bāsa kakhana āchē?
| ||
יש לך כרטיס נסיעה?
|
আপনার কাছে টিকিট আছে কি?
Āpanāra kāchē ṭikiṭa āchē ki?
|
||
כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.
|
টিকিট? – না,আমার কাছে নেই ৷
Ṭikiṭa? – Nā,āmāra kāchē nē'i
|
||
את / ה צריך / כה לשלם קנס.
|
তাহলে আপনাকে জরিমানা দিতে হবে ৷
tāhalē āpanākē jarimānā ditē habē
| ||
התפתחות השפה זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני. אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני. לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת. יש תיאוריות שונות המסבירות את זה. אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד. תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים. הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים. לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו. כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות. בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה. איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים. בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה. את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה. השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות. תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה. האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות. אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך. לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני. לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים. השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות. כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם. באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה. זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות. אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות. השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום. הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה. אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים. אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב? |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|