18 [שמונה עשרה] |
ניקוי הבית
|
![]() |
১৮ [আঠেরো] |
||
বাড়ী পরিষ্কার করা
|
היום יום שבת.
|
আজ শনিবার ৷
āja śanibāra
|
||
היום יש לנו זמן.
|
আজ আমাদের কাছে সময় আছে ৷
āja āmādēra kāchē samaẏa āchē
|
||
היום אנחנו מנקים את הבית.
|
আজ আমরা এপার্টমেন্ট পরিষ্কার করছি ৷
āja āmarā ēpārṭamēnṭa pariṣkāra karachi
| ||
אני מנקה את חדר האמבטיה.
|
আমি বাথরুম (স্নানঘর, গোসলখানা) পরিষ্কার করছি ৷
āmi bātharuma (snānaghara, gōsalakhānā) pariṣkāra karachi
|
||
בעלי רוחץ את המכונית.
|
আমার স্বামী গাড়ী পরিষ্কার করছে ৷
āmāra sbāmī gāṛī pariṣkāra karachē
|
||
הילדים מנקים את האופניים.
|
বাচ্চারা সাইকেল পরিষ্কার করছে ৷
bāccārā sā'ikēla pariṣkāra karachē
| ||
סבתא משקה את הפרחים.
|
ঠাকুরমা / দিদা গাছে জল / পানি দিচ্ছেন ৷
ṭhākuramā / didā gāchē jala / pāni dicchēna
|
||
הילדים מסדרים את חדר הילדים.
|
বাচ্চারা তাদের ঘর পরিষ্কার করছে ৷
bāccārā tādēra ghara pariṣkāra karachē
|
||
בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.
|
আমার স্বামী তার নিজের ডেস্ক পরিষ্কার করছে ৷
āmāra sbāmī tāra nijēra ḍēska pariṣkāra karachē
| ||
אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.
|
আমি ওয়াশিং মেশিনে জামাকাপড় রাখছি ৷
āmi ōẏāśiṁ mēśinē jāmākāpaṛa rākhachi
|
||
אני תולה את הכביסה.
|
আমি জামাকাপড় মেলছি ৷
āmi jāmākāpaṛa mēlachi
|
||
אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.
|
আমি জামাকাপড় ইস্ত্রি করছি ৷
āmi jāmākāpaṛa istri karachi
| ||
החלונות מלוכלכים.
|
জানালাগুলো নোংরা ৷
jānālāgulō nōnrā
|
||
הרצפה מלוכלכת.
|
মেঝে নোংরা ৷
mējhē nōnrā
|
||
הכלים מלוכלכים.
|
খাবারের থালা বাটি নোংরা ৷
khābārēra thālā bāṭi nōnrā
| ||
מי מנקה את החלונות?
|
জানলাগুলো কে পরিষ্কার করছে?
jānalāgulō kē pariṣkāra karachē?
|
||
מי שואב אבק?
|
কে ভ্যাকিউম করছে?
Kē bhyāki'uma karachē?
|
||
מי שוטף את הכלים?
|
কে থালা বাটি পরিষ্কার করছে?
Kē thālā bāṭi pariṣkāra karachē?
| ||
למידה מוקדמתשפות זרות נהיות היום ליותר ויותר חשובות. זה גם תקף לגבי החיים המקצועיים. אז מספר האנשים הלומדים שפות זרות גדל כל הזמן. הרבה הורים גם רוצים שילדיהם ילמדו שפות. והכי טוב כבר בגילאים המוקדמים. יש הרבה בתי ספר יסודיים בינלאומיים ברחבי העולם. גם גנים עם חינוך רב-שפתי נהיים ליותר ויותר פופולריים. יש הרבה יתרונות להתחלה עם הלמידה בגיל כל כך מוקדם. וזה קשור להתפתחות המוח שלנו. אזורי מוח האחראים על עיבוד שפה נבנים עד לגיל 4. הרשתות העצביות האלה עוזרים לנו עם הלמידה. מאוחר יותר נהיה קשה יותר לבנות מבנים חדשים במוח. קשה יותר לילדים מבוגרים יותר ולמבוגרים ללמוד שפות. בגלל זה אנחנו צריכים לעזור להתפתחות המוקדמת של המוח שלנו. בקצרה: ככל שצעיר יותר, כך טוב יותר. יש גם אנשים שמבקרים את הלמידה המוקדמת. הם פוחדים שריבוי שפות יכול להיות יותר מדי לילדים קטנים. חוץ מזה יש את הסכנה שהם לא ילמדו אף שפה בצורה טובה. אך חוקרים חושבים שאין בסיס לטענות האלה. רוב הלשונאים והנוירופסיכולוגים אופטימיים. מחקריהם בנושא הראו תוצאות חיוביות. בדרך כלל כיף לילדים בשיעורי שפות. ו: כשילדים לומדים שפות, הם גם חושבים על השפה. כך הם יכולים להתוודע לשפת האם שלהם דרך שפות זרות. הם ירוויחו לאורך כל חייהם מהידע הזה בשפתות. יכול להיות שאפילו טוב יותר להתחיל עם שפות קשות. כי המוח בילדות לומד מהר יותר ובאופן אינטואיטיבי. לא חשוב לו אם הוא מאחסן hello, ciao או néih hóu! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - בנגלית למתחילים
|