76 [שבעים ושש] |
לתרץ משהו 2
|
![]() |
76 [هفتاد و شش] |
||
دلیل آوردن برای چیزی 2
|
למה לא באת?
|
چرا تو نیامدی؟
cherâ to nayâmadi?
|
||
הייתי חולה.
|
من مریض بودم.
man mariz budam.
|
||
לא באתי כי הייתי חולה.
|
من نیامدم چون مریض بودم.
man nayâmadam zirâ mariz budam.
| ||
מדוע היא לא באה?
|
چرا او (زن) نیامد؟
cherâ oo (zan) nayâmade?
|
||
היא הייתה עייפה.
|
او (زن) خسته بود.
oo (zan) khaste bud.
|
||
היא לא באה כי היא הייתה עייפה.
|
او (زن) نیامد چون خسته بود.
oo (zan) nayâmad, chun khaste bud.
| ||
מדוע הוא לא בא?
|
چرا او (مرد) نیامد؟
cherâ oo (mard) nayâmade?
|
||
לא התחשק לו.
|
او (مرد) علاقه نداشت.
oo (mard) tamayoli nadâsht.
|
||
הוא לא בא כי לא התחשק לו.
|
او (مرد) نیامد چون علاقه نداشت.
oo (mard) nayâmad zirâ hosele nadâsht.
| ||
מדוע לא באתם / ן?
|
چرا شما نیامدید؟
cherâ shomâ nayâmadid?
|
||
המכונית שלנו מקולקלת.
|
خودروی ما خراب است.
khodroye mâ kharâb ast.
|
||
לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.
|
ما نیامدیم چون خودروی ما خراب است.
mâ nayâmadim chun khodroyemân kharâb ast.
| ||
מדוע האנשים לא באו?
|
چرا مردم نیامدند؟
cherâ mardom nayâmadand?
|
||
הם / ן איחרו לרכבת.
|
آنها به قطار نرسیدند.
ânhâ be ghatâr naresidand.
|
||
הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.
|
آنها نیامدند چون به قطار نرسیدند.
ânhâ nayâmadand, zirâ be ghatâr naresidand.
| ||
מדוע לא באת?
|
چرا تو نیامدی؟
cherâ to nayâmadi?
|
||
היה לי אסור.
|
اجازه نداشتم.
ejâze nadâshtam.
|
||
לא באתי כי היה לי אסור.
|
من نیامدم چون اجازه نداشتم.
man nayâmadam zirâ ejâze nadâshtam.
| ||
השפות המקומיות של אמריקהבאמריקה מדברים הרבה שפות שונות. אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה. בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית. כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה. לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות. השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה. עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו. מגוון השפות האלה הוא עצום. מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה. ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150. ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות. כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה. הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים. ולכן קשה למיין את השפות. סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה. אמריקה יושבה בתקופות שונות. האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה. כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת. השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה. מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים. הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה. לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים. אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו. תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן. כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד. אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות. יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות. אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|