72 [שבעים ושתיים] |
חייבים משהו
|
![]() |
72 [هفتادودو] |
||
باید کاری را انجام دادن
|
להיות מוכרח / להיות חייב
|
بایستن
bâyestan
|
||
אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.
|
من باید نامه را بفرستم.
man bâyad nâme râ befrestam.
|
||
אני חייב / ת לשלם למלון.
|
من باید پول هتل را پرداخت کنم.
man bâyad poole hotel râ pardâkht namâyam.
| ||
את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.
|
تو باید زود از خواب بلند شوی.
to bâyad sobhe zud az khâb boland shavi.
|
||
את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.
|
تو باید خیلی کار کنی.
to bâyad khyli kâr koni.
|
||
את / ה מוכרח / ה לדייק.
|
تو باید وقت شناس باشی.
to bâyad vaght shenâs bâshi.
| ||
הוא מוכרח לתדלק.
|
او باید بنزین بزند (در باک بنزین بریزد).
oo bâyad benzin bezanad (dar bâk benzin berizad).
|
||
הוא חייב לתקן את המכונית.
|
او باید ماشین را تعمیر کند.
oo bâyad mâshin râ ta-amir konad.
|
||
הוא חייב לרחוץ את המכונית.
|
او باید ماشین را بشوید.
oo bâyad mâshin râ beshu-yad.
| ||
היא חייבת לעשות קניות.
|
او (مونث) باید خرید کند.
oo (mo-anas) bâyad kharid konad.
|
||
היא חייבת לנקות את הדירה.
|
او (مونث) باید آپارتمان را تمیز کند.
oo (mo-anas) bâyad khâne râ tamiz konad.
|
||
היא חייבת לעשות כביסה.
|
او (مونث) باید لباسها را بشوید.
oo bâyad lebâs-hâ râ beshu-yad.
| ||
אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.
|
ما باید چند لحظه ی دیگر به مدرسه برویم.
mâ bâyad chand lahze-ye digar be madrese beravim.
|
||
אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.
|
ما باید چند لحظه ی دیگر سر کار برویم.
mâ bâyad chand lahze-ye digar sare kâr beravim.
|
||
אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.
|
ما باید چند لحظه ی دیگر پیش دکتر برویم.
mâ bâyad chand lahze-ye digar pishe doktor beravim.
| ||
אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.
|
شما باید منتظر اتوبوس باشید.
shomâ bâyad montazere otobus bâshid.
|
||
אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.
|
شما باید منتظر قطار باشید.
shomâ bâyad montazere ghatâr bâshid.
|
||
אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.
|
شما باید منتظر تاکسی باشید.
shomâ bâyad montazere tâxi bâshid.
| ||
למה יש כל כך הרבה שפות שונות?יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות. ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים. לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה. אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד. אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ. המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות. כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו. מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות. אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן. וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה. מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף. ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים. תמיד היה מגע עם אנשים אחרים. זה שינה את השפות. הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו. מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות. אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות. אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי. כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים. צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום. מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים. הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות. בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות. אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי. עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות. אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים. זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם. נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|