60 [שישים] |
בבנק
|
![]() |
60 [شصت] |
||
در بانک
|
אני רוצה לפתוח חשבון.
|
میخواهم حساب باز کنم.
man mikhâham yek hesâb bâz konam.
|
||
זה הדרכון שלי.
|
این پاسپورت من است.
in pâsporte man ast.
|
||
וזו הכתובת שלי.
|
و این آدرس من است.
va in âdrese man ast.
| ||
אני מעוניין / ת להפקיד כסף לחשבון שלי.
|
میخواهم پول به حسابم واریز کنم.
man mikhâham pool be hesâbam vâriz konam.
|
||
אני מעוניין / ת למשוך כסף מהחשבון שלי.
|
میخواهم از حسابم پول برداشت کنم.
man mikhâham az hesâbam pool bardâsht konam.
|
||
אני מעוניין / ת לקבל דפוסי חשבון.
|
میخواهم موجودی حسابم را بگیرم.
man mikhâham mojudi-ye hesâbam râ begiram.
| ||
אני מעוניין / ת לפדות המחאת נוסעים.
|
میخواهم یک چک مسافرتی را نقد کنم.
man mikhâham yek cheke mosâferati râ naghd konam.
|
||
מה גובה העמלה?
|
مبلغ کارمزد چقدر است؟
mablaghe kârmozd cheghadr ast?
|
||
היכן עלי לחתום?
|
کجا را باید امضا کنم؟
kojâ râ bâyad emzâ konam?
| ||
אני מצפה להעברת כספים מגרמניה.
|
من منتظر یک حواله بانکی از آلمان هستم.
man montazere yek havâle-ye bânki az âlmân hastam.
|
||
זה מספר חשבון הבנק שלי.
|
این شماره حسابم است.
in shomâre hesâbam ast.
|
||
האם הכסף הגיע?
|
پول رسیده است؟
pool reside ast?
| ||
אני מעוניין / ת להחליף את השטרות הללו.
|
میخواهم این پول را به ارز دیگری تبدیل کنم.
man mikhâham in pool râ be arze digari tabdil namâyam.
|
||
אני זקוק / ה לדולרים.
|
من دلار آمریکا لازم دارم.
man be dolâre âmrikâ niâz dâram.
|
||
תן / י לי בבקשה שטרות קטנים.
|
لطفآ اسکناس های ریز به من بدهید.
lotfan eskenâs-hâye riz be man bedahid.
| ||
יש כאן כספומט?
|
آیا اینجا دستگاه عابر بانک دارد؟
âyâ injâ dastgâhe âber bânk vojud dârad?
|
||
כמה כסף אפשר למשוך?
|
چقدر پول میشود برداشت کرد؟
che meghdâr pool mitavân bardâsht nemud?
|
||
באלו כרטיסי אשראי אפשר להשתמש?
|
از چه کارت های اعتباری میشود استفاده کرد؟
kodâm kârt-hâye e-etebâri râ mitavân estefâde kârd?
| ||
האם יש דקדוק אוניברסלי?כשאנחנו לומדים שפה, אז אנחנו לומדים גם את הדקדוק שלה. זה קורה בצורה אוטומטית אצל ילדים כשהם לומדים את שפת האם שלהם. הם לא שמים לב שמוחם לומד חוקים שונים. ובכל זאת הם לומדים את שפת האם שלהם בצורה נכונה כבר מההתחלה. בגלל שיש הרבה שפות, יש גם הרבה דקדוקים. אבל האם יש גם דקדוק אוניברסלי? השאלה הזו מעסיקה את המדע כבר שנים. ומחקרים חדשים הצליחו לספק לה תשובה. חוקרי מוח עשו תגלית מעניינת. הם נתנו לנבדקים ללמוד חוקי דקדוק. הנבדקים היו תלמידי בתי ספר לשפות. הם למדו איטלקית או יפנית. כמחצית מחוקי הדקדוק היו בדויים. אך הנבדקים לא ידעו את זה. לאחר הלמידה הוצגו לתלמידים כמה משפטים. והם היו צריכים להחליט אם המשפטים נכונים. החוקרים ניתחו את פעולת מוחם בזמן שהם עבדו על המשפטים. זאת אומרת שהחוקרים מדדו את פעולת המוח. וכך הם יכלו לבדוק איך המוח הגיב למשפטים השונים. ונראה כאילו שמוחנו מזהה דקדוק! ישנם מספר אזורים הפעילים במוח בזמן עיבוד השפה. להם שייך אזור ברוקה. הוא נמצא במוח הגדול השמאלי. האזור היה מאוד פעיל כשהתלמידים ניתחו את החוקים האמיתיים. אך הפעילות פחתה כשהם חשבו על החוקים הבדויים. אז יכול להיות שיש לכל צורות הדקדוק את אותו הבסיס. ושיש להם עקרונות משותפים. ויכול להיות שהעקרונות האלה טבועים בתוכנו... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|