38 [שלושים ושמונה] |
במונית
|
![]() |
38 [سی و هشت] |
||
در تاکسی
|
תזמין / ני מונית בבקשה.
|
لطفاً یک تاکسی صدا کنید.
lotfan yek tâxi sedâ konid.
|
||
כמה עולה הנסיעה לתחנת הרכבת?
|
تا ایستگاه قطار کرایه چقدر میشود؟
tâ istgâhe ghatâr kerâye cheghadr ast?
|
||
כמה עולה הנסיעה לשדה התעופה?
|
تا فرودگاه کرایه چقدر میشود؟
tâ forudgâh kerâye cheghadr ast?
| ||
ישר בבקשה.
|
لطفاً مستقیم بروید.
lotfan mostaghim beravid.
|
||
כאן ימינה בבקשה.
|
لطفاً اینجا سمت راست بپیچید.
lotfan injâ samte râst beravid.
|
||
בפינה שמאלה בבקשה.
|
لطفاً آنجا سر نبش، سمت چپ بپیچید.
lotfan ânjâ sare nabsh samte chap beravid.
| ||
אני ממהר / ת.
|
من عجله دارم.
man ajale dâram.
|
||
אני לא ממהר / ת / יש לי זמן.
|
من وقت دارم.
man vaght dâram.
|
||
סע / י לאט יותר בבקשה.
|
لطفاً آهسته تر برانید.
lotfan âheste-tar berânid.
| ||
עצור / עצרי כאן בבקשה.
|
لطفاً اینجا توقف کنید.
lotfan injâ tavaghof konid.
|
||
המתן / המתיני רגע אחד בבקשה.
|
لطفاً یک لحظه صبر کنید.
lotfan yek lahze sabr konid.
|
||
אני מייד חוזר / ת.
|
من الان بر میگردم.
man al-ân bar migardam.
| ||
קבלה בבקשה.
|
لطفاً یک قبض رسید به من بدهید.
lotfan yek ghabze resid be man bedahid.
|
||
אין לי עודף.
|
من پول خرد ندارم.
man poole khord nadâram.
|
||
זה בסדר, העודף שלך
|
درست است، بقیه پول برای خودتان.
dorost ast, baghi-e-ye pool barâye khodetân.
| ||
קח / י אותי לכתובת הזאת בבקשה.
|
مرا به این آدرس ببرید.
marâ be in âdres bebarid.
|
||
קח / י אותי למלון שלי בבקשה.
|
مرا به هتلم ببرید.
marâ be hotelam bebarid.
|
||
קח / י אותי לחוף הים בבקשה.
|
مرا (با ماشین) به ساحل ببرید.
marâ (bâ mâshin) be sâhel bebarid.
| ||
גאונים לשונייםרוב האנשים שמחים על כך כשהם דוברים שפה זרה אחת. אבל ישנם אנשים ששולטים ביותר מ-70 שפות. הם יכולים לדבר בצורה שוטפת ולכתוב בצורה מדויקת בכל אחת מהשפות הללו. אפשר לומר שהם אנשים היפר-רב-לשוניים. תופעה זו של ריבוי שפות ידועה כבר מלפני מאות שנים. ישנם הרבה דיווחים על אנשים עם כישרון כזה. עדיין לא ידוע מאיפה הכשרון הזה בא. יש תיאוריות מדעיות שונות המסבירות את זה. חלקן טוענות שמוחם של אנשים פוליגוטים בנוי אחרת. שינוי זה נראה במיוחד במרכז ברוקה. איזור זה של המוח אחראי על ייצור השפה. התאים באזור זה בנויים אחרת אצל פוליגלוטים. לכן זה אפשרי שהם יעבדו מידע בצורה טובה יותר. אך חסרים מחקרים היכולים לאשר את התיאוריה הזו. אולי מה שמכריע הוא פשוט מוטיבציה יוצאת דופן. ישנם ילדים שלומדים שפות זרות מהר יותר מילדים אחרים. הסיבה לכך היא שהם רוצים להשתלב במשחקים. הם רוצים להיות חלק מהקבוצה ולתקשר עם אחרים. לכן, הצלחתם בלמידה תלויה ברצון שלהם להשתלב. תאוריה נוספת אומרת שהמסה של המוח גדלה על ידי למידה. ובכך נעשית הלמידה קלה יותר ככל שאנחנו לומדים יותר. כמו כן, קל יותר ללמוד שפות שהן דומות זו לזו. מי שדובר דנית יכול גם ללמוד שבדית או נורווגית בקלות. ישנן עדיין הרבה שאלות שלא נענו. אך מה שבטוח הוא שהאינטליגנציה לא משחקת כאן תפקיד. הרבה אנשים דוברים הרבה שפות אף על פי שיש להם אינטליגנציה נמוכה. אבל גם גאון השפה הגדול ביותר צריך הרבה משמעת עצמית. זה מנחם אותנו קצת, לא? |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|