36 [שלושים ושש] |
תחבורה ציבורית
|
![]() |
36 [سی و شش] |
||
حمل و نقل عمومی/ عبور و مرور درون شهری
|
היכן נמצאת תחנת האוטובוס?
|
ایستگاه اتوبوس کجاست؟
istgâhe otobus kojâst?
|
||
איזה אוטובוס נוסע למרכז?
|
کدام اتوبوس به مرکز شهر میرود؟
kodâm otobus be markaze shahr miravad?
|
||
איזה קו לקחת?
|
کدام خط (چه اتوبوسی) باید سوار شوم؟
che khat-ti (che otobusi) bâyad savâr shavam?
| ||
אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?
|
باید اتوبوس عوض کنم؟
bâyad vasile-ye naghli-ye râ avaz konam?
|
||
היכן אני מחליף / פה אוטובוס?
|
کجا باید اتوبوس را عوض کنم؟
kojâ bâyad vasile-ye naghli-ye râ avaz konam?
|
||
כמה עולה כרטיס נסיעה?
|
قیمت یک بلیط چند است؟
ghymate yek belit chand ast?
| ||
כמה תחנות עד למרכז?
|
تا مرکز شهر چند ایستگاه است؟
tâ markaze shahr chand istgâh ast?
|
||
את / ה צריך / ה לרדת כאן.
|
شما باید اینجا پیاده شوید.
shomâ bâyad injâ piâde shavid.
|
||
את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.
|
شما باید از قسمت عقب ماشین پیاده شوید.
shomâ bâyad az ghesmate aghabe mâshin piâde shavid.
| ||
הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.
|
متروی (زیرمینی) بعدی 5 دقیقه دیگر میآید.
metro-ye (zir zamini) ba-adi panj daghighe-ye digar mi-âyad.
|
||
הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.
|
تراموای بعدی 10 دقیقه دیگر میآید.
metro-ye ba-adi dah daghighe-ye digar mi-âyad.
|
||
האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.
|
اتوبوس بعدی 15 دقیقه دیگر میآید.
otobuse ba-adi pânzdah daghighe-ye digar mi-âyad.
| ||
מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?
|
آخرین مترو (زیرزمینی) کی حرکت میکند؟
âkharin metro (zir zamini) key harekat mikonad?
|
||
מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?
|
آخرین تراموا کی حرکت میکند؟
âkharin metro key harekat mikonad?
|
||
מתי יוצא האוטובוס האחרון?
|
آخرین اتوبوس کی حرکت میکند؟
âkharin otobus key harekat mikonad?
| ||
יש לך כרטיס נסיעה?
|
شما بلیط دارید؟
shomâ belit dârid?
|
||
כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.
|
بلیط؟ نه ندارم.
belit? na nadâram.
|
||
את / ה צריך / כה לשלם קנס.
|
پس باید جریمه بپردازید.
pas bâyad jarime bepardâzid.
| ||
התפתחות השפה זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני. אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני. לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת. יש תיאוריות שונות המסבירות את זה. אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד. תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים. הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים. לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו. כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות. בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה. איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים. בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה. את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה. השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות. תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה. האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות. אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך. לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני. לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים. השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות. כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם. באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה. זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות. אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות. השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום. הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה. אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים. אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב? |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|