22 [עשרים ושתיים] |
שיחת חולין 3
|
![]() |
22 [بیست و دو] |
||
گفتگوی کوتاه 3
|
את / ה מעשן / ת?
|
شما سیگار میکشید؟
shomâ sigâr mikeshid?
|
||
בעבר עישנתי.
|
در گذشته، بله.
dar gozashte, bale.
|
||
אבל עכשיו אני כבר לא מעשן / ת.
|
اما حالا دیگر سیگار نمیکشم.
ammâ hâlâ digar sigâr ne-mikesham.
| ||
יפריע לך אם אעשן?
|
اذیت میشوید اگر من سیگار بکشم؟
azi-yat mishavid agar man sigâr bekesham?
|
||
לא, כלל לא.
|
نه، مطلقاً نه.
na, motlaghan na.
|
||
זה לא יפריע לי.
|
من را ناراحت نمیکند.
mozâhemati barâye man nist.
| ||
תרצה / י לשתות משהו?
|
شما چیزی مینوشید؟
shomâ chizi mi-nushid?
|
||
כוסית קוניאק?
|
یک گیلاس کنیاک؟
yek gilâs konyâk?
|
||
לא, אני מעדיף / פה בירה.
|
نه، ترجیح میدهم آبجو بنوشم.
na, tarjih midaham yek âbe-jo benusham.
| ||
את / ה נוסע / ת הרבה?
|
شما زیاد مسافرت میکنید؟
shomâ ziâd mosâferat mikonid?
|
||
כן, לרוב אלה נסיעות עסקים.
|
بله، البته اکثرا سفرهای کاری است.
bale, albate aksaran safar-hâye kâri.
|
||
אבל כעת אנחנו נמצאים כאן בחופשה.
|
اما حالا اینجا تعطیلاتمان را میگذرانیم.
ammâ hâlâ injâ ta-atilâtemân râ migoza-rânim.
| ||
איזה חום!
|
اینجا چقدر گرم است.
injâ cheghadr garm ast.
|
||
כן, היום באמת חם.
|
بله امروز واقعاً خیلی گرم است.
bale emrooz vâghe-an garm ast.
|
||
נצא למרפסת.
|
برویم روی بالکن.
beravim rooye bâlkon.
| ||
מחר תהייה כאן מסיבה.
|
فردا اینجا یک مهمانی برگزار میشود.
fardâ injâ yek mehmâni bargozâr mishavad.
|
||
תרצה / י להצטרף?
|
شما هم میآیید؟
shomâ ham mi-âyid?
|
||
כן, גם אנחנו מוזמנים.
|
بله، ما هم دعوت شده ایم.
bale mâ ham da-avat shode-im.
| ||
שפה וכתבכל השפות משומשות לתקשורת בין האנשים. כשאנחנו מדברים אז אנחנו מביעים את המחשבות והרגשות שלנו. בשעה שאנחנו לא תמיד הולכים לפי חוקי השפה שלנו. אנחנו משתמשים בשפה משל עצמנו, השפה המדוברת שלנו. בשפה הכתובה זה אחרת. פה אנחנו רואים את כל חוקי השפה שלנו. רק הכתב נותן לשפה להפוך לשפה אמיתית. הוא מגלה לנו את השפה. דרך הכתב מועבר ידע של אלפי שנים. לכן הכתב הוא הבסיס של כל תרבות מפותחת. הכתב הראשון הומצא לפני יותר מ-5000 שנים. זה היה כתב היתדות של השומרים. הוא נחפר על לוחות חומר (טיט רטוב). השתמשו בכתב היתדות במשך למעלה משלשת אלפי שנים. ההירוגליפים של מצריים העתיקה התקיימו גם לזמן דומה. מספר עצום של מדענים התעסקו איתם. ההירוגליפים מהווים צורת כתב מסובכת יחסית. אך הם כנראה הומצאו מסיבה מאוד פשוטה. מצריים הקדומה הייתה ארץ ענקית עם הרבה תושבים. היה צורך לארגן את היום-יום ובעיקר את המערכת הכלכלית. היה צורך לדאוג למסים ולחשבונות בצורה טובה. לשם כך פיתחו המצרים העתיקים את הכתבים הגרפיים שלהם. אך צורות כתב אלפבתיות הן המצאת השומרונים. כל צורת כתב חושפת הרבה דברים על האנשים שמשתמשים בה. חוץ מזה יש לכל אומה דברים ייחודיים בכתב שלה. לצערנו נעלמת שפת הכתב אט אט. ההתקדמות הטכנולוגית עושה אותה מיותרת. אז: לא רק לדבר, צריך גם לכתוב מפעם לפעם! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|