20 [עשרים] |
שיחת חולין 1
|
![]() |
20 [بیست] |
||
گفتگوی کوتاه 1
|
תרגיש / י בנוח!
|
راحت باشید!
râhat bâshid!
|
||
תרגיש / י כמו בבית!
|
منزل خودتان است.
manzele khodetân ast.
|
||
מה תרצה / י לשתות?
|
چه میل دارید بنوشید؟
che mail dârid benushid?
| ||
את / ה אוהב / ת מוסיקה?
|
موسیقی دوست دارید؟
musighi doost dârid?
|
||
אני אוהב / ת מוסיקה קלאסית.
|
من موسیقی کلاسیک دوست دارم.
man musighi-e kelâsik doost dâram.
|
||
אלה התקליטורים שלי.
|
اینها سی دی های من هستند.
inhâ CD hâye man hastand.
| ||
את / ה מנגן / ת בכלי נגינה?
|
شما ساز میزنید؟
shomâ sâz minawozid?
|
||
זו הגיטרה שלי.
|
این گیتار من است.
in gitâre man ast.
|
||
את / ה אוהב / ת לשיר?
|
شما دوست دارید آواز بخوانید؟
shomâ dust dârid âvâz bekhânid?
| ||
יש לך ילדים?
|
شما بچه دارید؟
shomâ bache dârid?
|
||
יש לך כלב?
|
شما سگ دارید؟
shomâ sag dârid?
|
||
יש לך חתול?
|
شما گربه دارید؟
shomâ gorbe dârid?
| ||
אלה הספרים שלי.
|
اینها کتاب های من هستند.
inhâ ketâb-hâye man hastand.
|
||
אני קורא / ת כעת את הספר הזה.
|
من الان دارم این کتاب را میخوانم.
man al-ân dâram in ketâb râ mikhânam.
|
||
מה את / ה אוהב / ת לקרוא?
|
دوست دارید چیزی بخونید؟
dost dâridchizii bekhonid ?
| ||
את / ה אוהב / ת ללכת לקונצרט?
|
دوست دارید به کنسرت بروید؟
shomâ alâ-ghe-mand be konsert raftan hastid?
|
||
את / ה אוהב / ת לצאת לתיאטרון?
|
دوست دارید به تئاتر بروید؟
shomâ alâ-ghe-mand be tâ-âtr raftan hastid?
|
||
את / ה אוהב / ת ללכת לאופרה?
|
دوست دارید به اپرا بروید؟
shomâ alâ-ghe-mand be operâ raftan hastid?
| ||
שפת אם? שפת אב!ממי למדת את השפה בתור ילד? בוודאי תגיד עכשיו: מאימא! כך חושבים רוב האנשים בעולם. המונח ‘שפת אם’ קיים כמעט בכל העמים. גם אנגלים וגם סינים מכירים אותו. אולי זה כי האם מבלה יותר זמן עם הילדים. אבל מחקרים חדשים מגיעים לתוצאות אחרות. הם מראים שהשפה שלנו היא בעיקר שפת האבא שלנו. חוקרים בדקו חומר גנטי ושפות של שבטים מעורבים. בשבטים אלה ההורים באים מתרבויות שונות. השבטים האלה נוצרו לפני אלפי שנים. הגירות גדולות היו הסיבה להיווצרותן. החומר הגנטי של השבטים המעורבים האולה נותח. אחר כך הוא הושווה עם שפת השבט. רוב השבטים מדברים את שפת אבותיהם הזכרים. זאת אומרת, שפת הארץ היא זו השייכת לכרומוזום Y. אזי גברים הביאו את שפתם לארצות זרות. והנשים שם לקחו לעצמם את שפת הגברים. אבל גם היום יש השפעה גדולה לשפת האב על השפה שלנו. תינוקות מכוונים את למידת השפה שלהם לשפת אביהם. אבות מדברים הרבה פחות עם הילדים שלהם. מבנה המשפט הגברי גם פשוט יותר מזה הנשי. כך מתאימה שפת האב יותר מזו של האם לתינוקות. היא לא מעמיסה עליהם וכך קל יותר ללמוד אותה. לכן מחקים ילדים את האב יותר מהאם כשהם מדברים. אבל אחר כך מעצב אוצר המילים של האם את שפתו של הילד. כך משפיעים גם האם וגם האב על שפתנו. כך שצריך לקרוא לזה שפת הורים! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|