100 [מאה] |
תארי הפועל
|
![]() |
100 [صد] |
||
قیدها
|
כבר – עדיין לא
|
تا به حال – هرگز
tâkonun - hargez
|
||
היית כבר בברלין?
|
آیا تا به حال در برلین بوده اید؟
âyâ tâ be hâl dar berlin bude-id?
|
||
לא, עדיין לא.
|
نه، هرگز.
na, hargez.
| ||
מישהו – אף אחד
|
کسی – هیچکس
kasi - hichkas
|
||
את / ה מכיר / ה כאן מישהו?
|
شما اینجا کسی را میشناسید؟
shomâ injâ kasi râ mishenâsid?
|
||
לא, אני לא מכיר / ה כאן אף אחד.
|
نه، من کسی را اینجا نمیشناسم.
na, man injâ kasi râ nemishenâsam.
| ||
עדיין – כבר לא
|
یک کم دیگر - نه خیلی زیاد
hanuz ham - digar na
|
||
את / ה נשאר / ת עוד הרבה?
|
شما مدت بیشتری اینجا میمانید؟
shomâ mod-dat-e bishtari injâ mimânid?
|
||
לא, אני לא נשאר / ת עוד הרבה זמן.
|
نه، من خیلی زیاد اینجا نمیمانم.
na, man digar ziâd injâ nemimânam.
| ||
עוד משהו – לא יותר
|
چیز دیگری - هیچ چیز دیگر
meghdâri digar - bishtar az in na
|
||
תרצה / י לשתות עוד משהו?
|
میخواهید چیز دیگری بنوشید
mikha-heed meghdâri digar benushid?
|
||
לא, אני לא רוצה לשתות יותר.
|
نه، دیگر چیزی نمیخواهم.
na, bish az in nemikhâham.
| ||
כבר משהו – עדיין כלום
|
قبلا چیزی – هنوز هیچ چیز
tâ hâlâ meghdâri - hanuz hich
|
||
אכלת כבר משהו?
|
شما چیزی خورده اید؟
shomâ chizi khorde-id?
|
||
לא, עדיין לא אכלתי שום דבר.
|
نه، هنوز چیزی نخورده ام.
na, hanuz hich chiz nakhorde-am.
| ||
עוד מישהו – לא אף אחד
|
کس دیگری – هیچکس دیگر
kas-e digar - hich kas-e digar
|
||
עוד מישהו רוצה קפה?
|
کس دیگری قهوه میخواهد؟
kas-e digari ghahve mikhâ-had?
|
||
לא, אף אחד לא רוצה.
|
نه، هیچ کسی نمیخواهد.
na, digar kasi nemikhâ-had
| ||
השפה הערביתהשפה הערבית היא אחת השפות החשובות ביותר בעולם. יותר מ-300 מליון אנשים דוברים ערבית. הם חיים ביותר מ-20 מדינות שונות. ערבית שייכת לשפות האפרו-אסייתיות. השפה הערבית נוצרה לפני כמה אלפי שנים. תחילה השתמשו בשפה בחצי האי ערב. משם היא התחילה להתפשט. הערבית המדוברת שונה מאוד מהערבית הכתובה. יש גם הרבה ניבים ערביים שונים. אפשר להגיד שבכל אזור מדברים אחרת. לעתים קרובות, דוברי ניבים שונים לא מבינים אחד את השני בכלל. ולכן סרטים ממדינות ערב הם בדרך כלל מדובבים. רק כך יוכלו להיות מובנים בכל אזור השפה הערבית. את הערבית הסטנדרטית הקלאסית בקושי דוברים היום. מוצאים אותה רק בגרסתה הכתובה. ספרים ועיתונים משתמשים בערבית הסטנדרטית הקלאסית. נכון להיום, לערבית אין עדיין שפה טכנית משלה. לכן משתמשים במונחים טכניים משפות אחרות. לשם כך משתמשים לרוב בשפה האנגלית או הצרפתית. העניין בשפה הערבית עולה דרסטית בשנים האחרונות. יותר ויותר אנשים רוצים ללמוד ערבית. קורסים מוצעים בכל אוניברסיטה ובהרבה בתי ספר. הרבה אנשים מרותקים במיוחד מהכתב הערבי. השפה נכתבת מימין לשמאל. ביטוי המילים והדקדוק של השפה הערבית הם לא ממש קלים. יש הרבה קולות וחוקים ששפות אחרות פשוט לא מכירות. לכן צריך לשמור על סדר מסוים בזמן הלמידה. קודם ההיגוי, אחר כך הדקדוק, ולבסוף הכתב... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פרסית למתחילים
|