81 [שמונים ואחת] |
עבר 1
|
![]() |
81 [ութանասունմեկ] |
||
անցյալ 1
|
לכתוב
|
գրել
grel
|
||
הוא כתב מכתב.
|
Նա նամակ գրեց:
Na namak grets’
|
||
והיא כתבה גלויה.
|
Եվ նա բացիկ գրեց:
Yev na bats’ik grets’
| ||
לקרוא
|
կարդալ
kardal
|
||
הוא קרא מגזין.
|
Նա կարդում էր ամսագիրը:
Na kardum er amsagiry
|
||
והיא קראה ספר.
|
Եվ նա կարդում էր մի գիրք:
Yev na kardum er mi girk’
| ||
לקחת
|
վերցնել
verts’nel
|
||
הוא לקח סיגריה.
|
Նա մի սիգարետ վերցրեց:
Na mi sigaret verts’rets’
|
||
והיא לקחה חתיכת שוקולד.
|
Նա մի կտոր շոկոլադ վերցրեց:
Na mi ktor shokolad verts’rets’
| ||
הוא לא היה נאמן אבל היא הייתה נאמנה.
|
Նա անհավատարիմ էր եղել, իսկ նա հավատարիմ:
Na anhavatarim er yeghel, isk na havatarim
|
||
הוא היה עצלן אבל היא הייתה חרוצה.
|
Նա ծույլ էր եղել, իսկ նա ջանասեր էր:
Na tsuyl er yeghel, isk na janaser er
|
||
הוא היה עני אבל היא הייתה עשירה.
|
Նա աղքատ էր, իսկ նա հարուստ:
Na aghk’at er, isk na harust
| ||
לא היה לו כסף רק חובות.
|
Նա փող չուներ, այլ պարտքեր:
Na p’vogh ch’uner, ayl partk’yer
|
||
לא היה לו מזל אלא ביש מזל.
|
Նա հաջողություն չուներ, այլ ձախորդություն:
Na hajoghut’yun ch’uner, ayl dzakhordut’yun
|
||
הוא לא הצליח, רק נכשל.
|
Նա չուներ հաջողություն, այլ անհաջողություն:
Na ch’uner hajoghut’yun, ayl anhajoghut’yun
| ||
הוא לא היה מרוצה, אלא לא מרוצה.
|
Նա գոհ չէր, այլ դժգոհ:
Na goh ch’er, ayl dzhgoh
|
||
הוא לא היה מאושר אלא לא מאושר.
|
Նա երջանիկ չէր, այլ դժբախտ:
Na yerjanik ch’er, ayl dzhbakht
|
||
הוא לא היה נחמד, אלא לא נחמד.
|
Նա համակրելի չէր, այլ հակակրելի:
Na hamakreli ch’er, ayl hakakreli
| ||
איך ילדים לומדים לדבר נכוןאנחנו מתחילים לתקשר עם אחרים מהשנייה שאנחנו נולדים בה. תינוקות בוכים כשהם רוצים משהו. בגיל של כמה חודשים הם כבר יכולים להגיד כמה מילים פשוטות. בגיל שנתיים הם מתחילים להגיד משפטים המורכבים משלוש מילים. אי אפשר להשפיע על מתי ילדים מתחילים לדבר. אך אפשר להשפיע על כמה טוב ילדים לומדים את שפת האם שלהם! לשם כך, צריך לשים לב לכמה דברים. >הכי חשוב הוא שלילד הלומד תהיה תמיד מוטיבציה. הוא צריך לדעת שהוא עושה הישג כשהוא מדבר. תינוקות אוהבים חיוכים בתור משוב חיובי. ילדים גדולים יותר מחפשים את הדיאלוג עם הסביבה שלהם. הם מונחים על ידי השפה של האנשים בקרבתם. היכולות הלשוניות של ההורים והמחנכים הם חשובים. ילדים גם צריכים ללמוד שהשפה היא משהו בעל ערך! אך הם צריכים תמיד ליהנות מהתהליך. קריאה בקול מראה לילדים עד כמה השפה יכולה להיות מרתקת. הורים צריכים לעשות כמה שיותר דברים עם הילדים שלהם. כשילד חווה הרבה דברים אז הוא גם הולך לדבר עליהם. ילדים הגדלים עם שתי שפות צריכים חוקים נוקשים. הם צריכים לדעת באיזו שפה הם ידברו עם מי. כך יכול מוחם ללמוד איך להבדיל בין שתי השפות. שפת הילדים משתנה כשהם מגיעים לבית הספר. הם לומדים שפה מדוברת חדשה. חשוב שההורים ישימו לב לאיך שהילד שלהם מדבר. מחקרים מוכיחים שהשפה הראשונה משאירה את חותמה במוח לתמיד. מה שאנחנו לומדים כילדים מלווה אותנו לחיים שלמים. מי שלומד את שפת האם שלו בצורה טובה כילד, מרוויח מכך אחר כך. הוא לומד דברים חדשים מהר יותר וטוב יותר - ולא רק שפות זרות... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|