תוכן
76 [שבעים ושש] |
לתרץ משהו 2
|
|
76 [յոթանասունվեց] |
||
ինչ որ բան հիմնավորել 2
|
|
למה לא באת?
|
Ինչու՞ չեիր եկել:
Inch’u՞ ch’yeir yekel
|
||
|
הייתי חולה.
|
Ես հիվանդ էի:
Yes hivand ei
|
||
|
לא באתי כי הייתי חולה.
|
Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի:
Yes ch’yei yekel, vorovhetev yes hivand ei
| ||
|
מדוע היא לא באה?
|
Ինչու՞ չէր նա եկել:
Inch’u՞ ch’er na yekel
|
||
|
היא הייתה עייפה.
|
Նա հոգնած էր:
Na hognats er
|
||
|
היא לא באה כי היא הייתה עייפה.
|
Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր:
Na ch’er yekel, vorovhetev na hognats er
| ||
|
מדוע הוא לא בא?
|
Ինչու՞ չէր նա եկել:
Inch’u՞ ch’er na yekel
|
||
|
לא התחשק לו.
|
Նա հաճույք չուներ:
Na hachuyk’ ch’uner
|
||
|
הוא לא בא כי לא התחשק לו.
|
Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ:
Na ch’er yekel, vorovehetev na hachuyk’ ch’uner
| ||
|
מדוע לא באתם / ן?
|
Ինչու՞ չեիք եկել:
Inch’u՞ ch’yeik’ yekel
|
||
|
המכונית שלנו מקולקלת.
|
Մեր մեքենան փչացել էր:
Mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
|
||
|
לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.
|
Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր:
Menk’ ch’eink’ yekel, vorovhetev mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
| ||
|
מדוע האנשים לא באו?
|
Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել:
Inch’u՞ ch’ein mardik yekel
|
||
|
הם / ן איחרו לרכבת.
|
Նրանք գնացքից էին ուշացել:
Nrank’ gnats’k’its’ ein ushats’yel
|
||
|
הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.
|
Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել:
Nrank’ ch’ein yekel, vorovhetev gnats’k’its’ ein ushats’yel
| ||
|
מדוע לא באת?
|
Ինչու՞ չէիր եկել:
Inch’u՞ ch’eir yekel
|
||
|
היה לי אסור.
|
Ինձ չէր կարելի:
Indz ch’er kareli
|
||
|
לא באתי כי היה לי אסור.
|
Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի:
Yes ch’ei yekel, vorovhetev indz ch’er kareli
| ||
השפות המקומיות של אמריקהבאמריקה מדברים הרבה שפות שונות. אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה. בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית. כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה. לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות. השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה. עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו. מגוון השפות האלה הוא עצום. מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה. ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150. ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות. כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה. הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים. ולכן קשה למיין את השפות. סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה. אמריקה יושבה בתקופות שונות. האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה. כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת. השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה. מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים. הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה. לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים. אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו. תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן. כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד. אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות. יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות. אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|