73 [שבעים ושלוש] |
מותר משהו
|
![]() |
73 [յոթանասուներեք] |
||
թույլատրել, կարելի է
|
כבר מותר לך לנהוג במכונית?
|
Քեզ արդեն թույլատրվու՞մ է մեքենա վարել:
K’yez arden t’uylatrvu՞m e mek’yena varel
|
||
כבר מותר לך לשתות אלכוהול?
|
Քեզ արդեն թույլատրվու՞մ է ալկոհոլ խմել:
K’yez arden t’uylatrvu՞m e alkohol khmel
|
||
כבר מותר לך לנסוע לבד לחו"ל?
|
Քեզ արդեն թույլատրվու՞մ է մենակ արտասահման գնալ:
K’yez arden t’uylatrvu՞m e menak artasahman gnal
| ||
מותר
|
թույլատրել, կարելի է
t’uylatrel, kareli e
|
||
מותר לנו לעשן כאן?
|
Կարո՞ղ ենք այստեղ ծխել:
Karo՞gh yenk’ aystegh tskhel
|
||
מותר לעשן כאן?
|
Կարելի՞ է այստեղ ծխել:
Kareli՞ e aystegh tskhel
| ||
אפשר לשלם בכרטיס אשראי?
|
Կարելի՞ է վարկային քարտով վճարել:
Kareli՞ e varkayin k’artov vcharel
|
||
אפשר לשלם בצ’ק?
|
Կարելի՞ է չեկերով վճարել:
Kareli՞ e ch’yekerov vcharel
|
||
מותר לשלם במזומן בלבד?
|
Կարելի՞ է միայն կանխիկ վճարել:
Kareli՞ e miayn kankhik vcharel
| ||
מותר לי לטלפן?
|
Կարելի՞ է զանգահարել:
Kareli՞ e zangaharel
|
||
אפשר לשאול משהו?
|
Կարելի՞ է ինչ որ բան հարցնել:
Kareli՞ e inch’ vor ban harts’nel
|
||
אפשר לומר משהו?
|
Կարելի՞ է ինչ որ բան ասել:
Kareli՞ e inch’ vor ban asel
| ||
אסור לו לישון בפארק.
|
Նրան չի կարելի քնել այգում:
Nran ch’i kareli k’nel aygum
|
||
אסור לו לישון במכונית.
|
Նրան չի կարելի քնել մեքենայում:
Nran ch’i kareli k’nel mek’yenayum
|
||
אסור לו לישון בתחנת הרכבת.
|
Նրան չի կարելի քնել կայարանում:
Nran ch’i kareli k’nel kayaranum
| ||
אנחנו יכולים לשבת?
|
Կարելի՞ է նստել:
Kareli՞ e nstel
|
||
אפשר לקבל את התפריט?
|
Կարելի՞ է մենյուն ստանանք:
Kareli՞ e menyun stanank’
|
||
אפשר לשלם בנפרד?
|
Կարելի՞ է առանձին վճարենք:
Kareli՞ e arrandzin vcharenk’
| ||
איך המוח לומד מילים חדשותמוחנו שומר תכנים חדשים כשאנחנו לומדים אוצר מילים. אך הלמידה עובדת רק בעזרת חזרות קבועות. מספר גורמים משפיעים על יכולת המוח שלנו לאחסן מילים. אך הכי חשוב מהם הוא שאנחנו נחזור על המילים באופן קבוע. רק מילים, שאנחנו קוראים או כותבים בתדירות גבוהה, נשמרות במוח. אפשר להגיד שהמילים האלה מאוכסנות כמו תמונות. עיקרון זה של הלמידה חל גם על קופים. קופים יכולים ללמוד ‘קריאת’ מילים אם הם רואים אותם מספיק. למרות שהם לא מבינים את המילים, הם מזהים אותם לפי הצורה שלהם. אנחנו צריכים הרבה מילים בכדי לדבר שפה בצורה שוטפת. לשם כך, אוצר המילים צריך להיות מאורגן. כי הזכרון שלנו עובד כמו ארכיון. הוא צריך לדעת איפה הוא צריך לחפש בכדי למצוא מילה במהירות. לכן טוב יותר ללמוד מילים בהקשר מסוים. כך יוכל הזכרון שלנו תמיד לפתוח את התיקייה הנכונה. אבל אנחנו גם יכולים לשכוח שוב את מה שכבר למדנו. במקרה הזה, המידע עובר מהזכרון האקטיבי לזה הפסיבי. דרך השכחה אנחנו משחררים את עצמנו מהמידע שאנחנו לא צריכים. כך מוצא מוחנו מקום לדברים חדשים וחשובים יותר. >לכן חשוב שתמיד נפעיל את הידע שלנו. אך מה שנמצא בזכרון הפסיבי לא נאבד לעד. כשאנחנו רואים מילה ששכחנו, אנחנו נזכרים בה שוב. מה שלמדנו כבר פעם אחת, נוכל גם ללמוד בפעם השנייה. ומי שרוצה להרחיב את אוצר המילים שלו צריך גם להרחיב את התחביבים שלו. כי לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין משלו. ולכן אנחנו מתעסקים בדרך כלל עם אותם הדברים. אך שפה בנויה מהרבה תחומים שונים. מי שמתעניין בפוליטיקה צריך גם לקרוא עיתוני ספורט לפעמים! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|