72 [שבעים ושתיים] |
חייבים משהו
|
![]() |
72 [յոթանասուներկու] |
||
պետք է
|
להיות מוכרח / להיות חייב
|
պետք է
petk’ e
|
||
אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.
|
Ես պիտի նամակ ուղարկեմ:
Yes piti namak ugharkem
|
||
אני חייב / ת לשלם למלון.
|
Ես պիտի հյուրանոցը վճարեմ:
Yes piti hyuranots’y vcharem
| ||
את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.
|
Դու պետք է առավոտը շուտ արթնանաս:
Du petk’ e arravoty shut art’nanas
|
||
את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.
|
Դու պետք է շատ աշխատես:
Du petk’ e shat ashkhates
|
||
את / ה מוכרח / ה לדייק.
|
Դու պետք է ճշտապահ լինես:
Du petk’ e chshtapah lines
| ||
הוא מוכרח לתדלק.
|
Նա պիտի մեքենան լիցքավորի:
Na piti mek’yenan lits’k’avori
|
||
הוא חייב לתקן את המכונית.
|
Նա պետք է մեքենան նորոգի:
Na petk’ e mek’yenan norogi
|
||
הוא חייב לרחוץ את המכונית.
|
Նա պետք է մեքենան լվանա:
Na petk’ e mek’yenan lvana
| ||
היא חייבת לעשות קניות.
|
Նա պետք է գնումներ կատարի:
Na petk’ e gnumner katari
|
||
היא חייבת לנקות את הדירה.
|
Նա պետք է բնակարանը հավաքի:
Na petk’ e bnakarany havak’i
|
||
היא חייבת לעשות כביסה.
|
Նա պետք է լվացքը լվանա:
Na petk’ e lvats’k’y lvana
| ||
אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.
|
Մենք պետք է շուտով դպրոց գնանք:
Menk’ petk’ e shutov dprots’ gnank’
|
||
אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.
|
Մենք պետք է շուտով աշխատանքի գնանք:
Menk’ petk’ e shutov ashkhatank’i gnank’
|
||
אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.
|
Մենք պետք է շուտով բժշկի գնանք:
Menk’ petk’ e shutov bzhshki gnank’
| ||
אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.
|
Դուք պետք է ավտոբուսին սպասեք:
Duk’ petk’ e avtobusin spasek’
|
||
אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.
|
Դուք պետք է գնացքին սպասեք:
Duk’ petk’ e gnats’k’in spasek’
|
||
אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.
|
Դուք պետք է տաքսիին սպասեք:
Duk’ petk’ e tak’siin spasek’
| ||
למה יש כל כך הרבה שפות שונות?יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות. ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים. לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה. אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד. אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ. המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות. כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו. מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות. אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן. וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה. מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף. ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים. תמיד היה מגע עם אנשים אחרים. זה שינה את השפות. הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו. מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות. אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות. אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי. כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים. צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום. מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים. הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות. בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות. אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי. עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות. אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים. זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם. נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|