70 [שבעים] |
לרצות משהו
|
![]() |
70 [յոթանասուն] |
||
ինչ որ բան սիրել
|
את / ה רוצה לעשן?
|
ՈՒզու՞մ եք ծխել:
Uzu՞m yek’ tskhel
|
||
את / ה רוצה לרקוד?
|
ՈՒզու՞մ եք պարել:
Uzu՞m yek’ parel
|
||
את / ה רוצה לטייל?
|
ՈՒզու՞մ եք զբոսնել:
Uzu՞m yek’ zbosnel
| ||
אני רוצה לעשן.
|
Ես ուզում եմ ծխել:
Yes uzum yem tskhel
|
||
את / ה רוצה סיגריה.
|
Ծխախոտ ուզու՞մ ես:
Tskhakhot uzu՞m yes
|
||
הוא רוצה אש.
|
Նա վառիչ է ուզում:
Na varrich’ e uzum
| ||
אני רוצה לשתות משהו.
|
Նա ինչ որ բան է ուզում խմել:
Na inch’ vor ban e uzum khmel
|
||
אני רוצה לאכול משהו.
|
Ես ուզում եմ ինչ որ բան ուտել:
Yes uzum yem inch’ vor ban utel
|
||
אני רוצה לנוח קצת.
|
Ես ուզում եմ մի քիչ հանգստանալ:
Yes uzum yem mi k’ich’ hangstanal
| ||
אני רוצה לשאול אותך משהו.
|
Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան հարցնել:
Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban harts’nel
|
||
אני רוצה לבקש ממך משהו.
|
Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան խնդրել:
Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban khndrel
|
||
אני רוצה להזמין אותך.
|
Ես ուզում եմ Ձեզ հրավիրել:
Yes uzum yem Dzez hravirel
| ||
מה תרצה / י?
|
Ներեցեք, ի՞նչ եք ուզում:
Nerets’yek’, i՞nch’ yek’ uzum
|
||
תרצה / י לשתות קפה?
|
Սուրճ ուզու՞մ եք:
Surch uzu՞m yek’
|
||
או אולי תעדיף / פי תה?
|
Թե՞ ավելի լավ է թեյ:
T’ye՞ aveli lav e t’yey
| ||
אנחנו רוצים לנסוע הביתה.
|
Մենք ուզում ենք տուն գնալ:
Menk’ uzum yenk’ tun gnal
|
||
תרצו מונית?
|
Տաքսի ուզու՞մ եք:
Tak’si uzu՞m yek’
|
||
הם / ן רוצים / ות לטלפן.
|
Նրանք ուզում են զանգահարել:
Nrank’ uzum yen zangaharel
| ||
שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה. כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות. לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד. לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם. זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר. הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם. אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד. לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים. חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים. הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת. אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו. והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר. החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות. כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים. והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה. חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה. אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים. כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה. החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים. אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים. בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות. אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד. אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה. שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה. זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח. הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית. עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת. אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|