35 [שלושים וחמש] |
בשדה התעופה
|
![]() |
35 [երեսունհինգ] |
||
օդանավակայանում
|
אני רוצה להזמין מקום בטיסה לאתונה.
|
Ես ուզում եմ թռիչք դեպի Աթենք գնել:
Yes uzum yem t’rrich’k’ depi At’yenk’ gnel
|
||
האם זו טיסה ישירה?
|
Դա ուղի՞ղ թռիչք է:
Da ughi՞gh t’rrich’k’ e
|
||
אני רוצה מקום ליד החלון, לא מעשנים.
|
Խնդրում եմ մի տոմս պատուհանի մոտ:
Khndrum yem mi toms patuhani mot
| ||
אני רוצה לאשר את ההזמנה.
|
Ես ուզում եմ իմ պատվերը հաստատել:
Yes uzum yem im patvery hastatel
|
||
אני רוצה לבטל את ההזמנה.
|
Ես ուզում եմ իմ պատվերը չեղարկել:
Yes uzum yem im patvery ch’yegharkel
|
||
אני רוצה לשנות את ההזמנה.
|
Ես ուզում եմ իմ պատվերը փոխել:
Yes uzum yem im patvery p’vokhel
| ||
מתי יוצאת הטיסה הבאה לרומא?
|
Ե՞րբ է մեկնում հաջորդ օդանավը դեպի Հռոմ:
Ye՞rb e meknum hajord odanavy depi Hrrom
|
||
יש עוד שני מקומות פנויים?
|
Երկու ազատ տեղեր դեռ կա՞ն:
Yerku azat tegher derr ka՞n
|
||
לא, יש רק עוד מקום פנוי אחד.
|
Ոչ, ունենք միայն մեկ ազատ տեղ:
Voch’, unenk’ miayn mek azat tegh
| ||
באיזו שעה ננחת?
|
Ե՞րբ ենք վայրէջք կատարում:
Ye՞rb yenk’ vayrejk’ katarum
|
||
באיזו שעה נגיע?
|
Ե՞րբ ենք հասնում:
Ye՞rb yenk’ hasnum
|
||
באיזו שעה יש אוטובוס למרכז העיר?
|
Ե՞րբ է մեկնում ավտոբուսը դեպի քաղաքի կենտրոն:
Ye՞rb e meknum avtobusy depi k’aghak’i kentron
| ||
האם זו המזוודה שלך?
|
Սա Ձե՞ր ճամպրուկն է:
Sa Dze՞r champrukn e
|
||
האם זה התיק שלך?
|
Սա Ձե՞ր պայուսակն է:
Sa Dze՞r payusakn e
|
||
האם זה המטען שלך?
|
Սա Ձե՞ր ճամպրուկն է:
Sa Dze՞r champrukn e
| ||
כמה מזוודות מותר לי לקחת?
|
Քանի՞ ճամպրուկ կարող եմ վերցնել:
K’ani՞ champruk karogh yem verts’nel
|
||
עשרים קילו.
|
քսան կիլոգրամ
k’san kilogram
|
||
באמת, רק עשרים קילו?
|
Ինչպե՞ս; միայն քսան կիլոգրա՞մ:
Inch’pe՞s; miayn k’san kilogra՞m
| ||
למידה משנה את המוחמי שעושה הרבה ספורט, מחטב את גופו. אבל כנראה שאפשר גם לאמן את המוח שלנו. זאת אומרת שמי שרוצה ללמוד שפות בצורה טובה צריך יותר מכישרון. זה גם חשוב לתרגל באופן קבוע. כי התרגול יכול להשפיע בצורה חיובית על אזורים במוח. כמובן שכישרון מיוחד בשפות הוא ברוב המקרים דבר נולד. למרות זאתת תירגול אינטנסיבי יכול להשפיע ולשנות אזורים מסוימים במוח. הנפח של אזור השפות גדל. תאי העצב משתנים אצל אנשים שמתרגלים הרבה. הרבה זמן האמינו שהמוח לא ניתן לשינוי. חל בזמנו: כל מה שאנחנו לא לומדים כילדים, לא נוכל ללמוד אותו לעולם. מדעני מוח הגיעו אבל לתוצאות אחרות לגמרי. >הם הצליחו להראות שהמוח שלנו נע ומשתנה במשך כל החיים. אפשר לומר שהוא מתפקד כמו שריר. לכן אפשר לבנות אותו עד לגיל מאוחר. כל קלט מעובד במוח. אך כשהמוח מתורגל, הוא מעבד את המסרים בצורה טובה יותר. זאת אומרת שהוא עובד בצורה מהירה ויעילה יותר. עיקרון זה חל על צעירים ומבוגרים כאחד. אבל לא חובה ללמוד על מנת לתרגל את המוח שלנו. קריאה היא גם כן תרגול טוב מאוד. ספרות מאתגרת מקדמת באופן מיוחד את אזור השפה שלנו. זאת אומרת, אוצר המילים שלנו הופך להיות גדול יותר. והחוש שלנו לשפה משתפר. הדבר המעניין הוא שלא רק אזור השפה מעבד דיבור. גם האזור, שאחראי על המוטוריקה מעבד תכנים חדשים. ולכן חשוב במיוחד להפעיל את כל המוח לעתים קרובות. ובכן: תניעו את גופכם ואת המוח שלכם. |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|