34 [שלושים וארבע] |
ברכבת
|
![]() |
34 [երեսունչորս] |
||
գնացքում
|
האם זו הרכבת לברלין?
|
Սա Բեռլին մեկնող գնա՞ցքն է:
Sa Berrlin meknogh gna՞ts’k’n e
|
||
באיזו שעה יוצאת הרכבת?
|
Ե՞րբ է մեկնում այս գնացքը:
Ye՞rb e meknum ays gnats’k’y
|
||
באיזו שעה מגיעה הרכבת לברלין?
|
Ե՞րբ է ժամանում գնացքը Բեռլին:
Ye՞rb e zhamanum gnats’k’y Berrlin
| ||
סליחה, אפשר לעבור?
|
Կներեք կարելի՞ է անցնել:
Knerek’ kareli՞ e ants’nel
|
||
סליחה, זה המקום שלי.
|
Ես կարծում եմ, որ սա իմ տեղն է:
Yes kartsum yem, vor sa im teghn e
|
||
סליחה, את / ה יושב / ת במקום שלי.
|
Ես կարծում եմ, որ Դուք իմ տեղն եք զբաղեցրել:
Yes kartsum yem, vor Duk’ im teghn yek’ zbaghets’rel
| ||
היכן נמצא קרון השינה?
|
Որտեղ է վագոն-ննջարանը:
Vortegh e vagon-nnjarany
|
||
קרון השינה נמצא בקצה הרכבת.
|
Վագոն-ննջարանվագոնը գտնվում է գնացքի վերջում:
Vagon-nnjaranvagony gtnvum e gnats’k’i verjum
|
||
היכן נמצא קרון המסעדה? בתחילת הרכבת.
|
Իսկ որտե՞ղ է վագոն-ռեստորանը - Առաջնամասում:
Isk vorte՞gh e vagon-rrestorany - Arrajnamasum
| ||
אוכל לישון למטה?
|
Կարելի՞ է ես ներքևում քնեմ:
Kareli՞ e yes nerk’yevum k’nem
|
||
אוכל לישון באמצע?
|
Կարելի՞ է ես միջին հարկում քնեմ:
Kareli՞ e yes mijin harkum k’nem
|
||
אוכל לישון למעלה?
|
Կարելի՞ է ես վերևում քնեմ:
Kareli՞ e yes verevum k’nem
| ||
מתי נגיע לגבול?
|
Ե՞րբ ենք հասնում սահմանին:
Ye՞rb yenk’ hasnum sahmanin
|
||
כמה זמן אורכת הנסיעה לברלין?
|
Որքա՞ն է տևում ճանապարհը դեպի Բեռլին:
Vork’a՞n e tevum chanaparhy depi Berrlin
|
||
האם הרכבת מאחרת?
|
Գնացքը ուշանու՞մ է:
Gnats’k’y ushanu՞m e
| ||
יש לך משהו לקרוא?
|
Կարդալու ինչ որ բան ունե՞ք:
Kardalu inch’ vor ban une՞k’
|
||
אפשר לקנות כאן משהו לאכול ולשתות?
|
Կարելի՞ է այստեղ ինչ-որ ուտելու և խմելու բան ստանալ:
Kareli՞ e aystegh inch’-vor utelu yev khmelu ban stanal
|
||
תוכל / י להעיר אותי בשעה שבע?
|
Կարո՞ղ եք ինձ ժամը 7-ին արթնացնել:
Karo՞gh yek’ indz zhamy 7-in art’nats’nel
| ||
תינוקות קוראים שפתיים!כשתינוקות לומדים לדבר, הם מסתכלים להורים על הפה. את זה גילו פסיכולוגים להתפתחות. החל מגיל ששה חודשים מתחילים תינוקות לקרוא שפתיים. כך הם לומדים איך הם צריכים לעצב את הפה שלהם בכדי ליצור צלילים. תינוקות מבינים כבר כמה מילים כשהם בני שנה. החל מגיל זה הם מסתכלים לאנשים שוב על העיניים. כך הם מקבלים הרבה מידע חשוב. מהעיניים הם יודעים אם הוריהם שמחים או עצובים. וכך הם מתיידעים לעולם הרגשות. מה שמעניין הוא, כשמישהו מדבר איתם בשפה זרה אז מתחילים תינוקות שוב לקרוא שפתיים. וכך הם לומדים לעשות גם צלילים זרים להם. בגלל זה צריך תמיד להסתכל על תינוקות כשמדברים אליהם. חוץ מזה, תינוקות צריכים דיאלוג בשביל ההתפתחות השפתית שלהם. הורים חוזרים על הדברים שהתינוקות שלהם אומרים. כך מקבלים התינוקות משוב. זה מאוד חשוב לילדים קטנים. אז הם יודעים שמבינים אותם. האישור הזה מעודד את התינוקות. והם נהנים יותר ללמוד לדבר. אז זה מספיק לנגן לתינוקות קלטות שמע. מחקרים מוכיחים שתינוקות באמת יודעים לקרוא שפתיים. בניסויים שונים שמו לתינוקות קטעי וידאו מבלי קול. אלה היו קטעי וידאו בשפת האם של התינוקות ובשפות זרות. התינוקות הסתכלו על קטעי הוידאו בשפה שלהם לזמן ארוך יותר. אז הם היו קשובים יותר. המילים הראשונות של תינוקות הן דומות ברחבי העולם. אימא ואבא - את זה קל לבטא בכל השפות! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|