36 [שלושים ושש] |
תחבורה ציבורית
|
![]() |
36 [երեսունվեց] |
||
հանրային տրանսպորտ
|
היכן נמצאת תחנת האוטובוס?
|
Որտե՞ղ է կանգառը:
Vorte՞gh e kangarry
|
||
איזה אוטובוס נוסע למרכז?
|
Ո՞ր ավտոբուսն է մեկնում դեպի քաղաքի կենտրոն:
VO՞r avtobusn e meknum depi k’aghak’i kentron
|
||
איזה קו לקחת?
|
Ո՞ր համարի ավտոբուսն է հարկավոր վերցնել:
VO՞r hamari avtobusn e harkavor verts’nel
| ||
אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?
|
Պե՞տք է փոխել ավտոբուսը:
Pe՞tk’ e p’vokhel avtobusy
|
||
היכן אני מחליף / פה אוטובוס?
|
Որտե՞ ղ է պետք ավտոբուսը փոխել:
Vorte՞ gh e petk’ avtobusy p’vokhel
|
||
כמה עולה כרטיס נסיעה?
|
Ի՞նչ արժե մեկ տոմսը:
I՞nch’ arzhe mek tomsy
| ||
כמה תחנות עד למרכז?
|
Քանի՞ կանգառ է մինչև քաղաքի կենտրոն:
K’ani՞ kangarr e minch’yev k’aghak’i kentron
|
||
את / ה צריך / ה לרדת כאן.
|
Դուք պետք է այստեղ իջնեք:
Duk’ petk’ e aystegh ijnek’
|
||
את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.
|
Դուք պետք է հետևի դռնից իջնեք:
Duk’ petk’ e hetevi drrnits’ ijnek’
| ||
הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.
|
Հաջորդ մետրոն կգա հինգ րոպեից:
Hajord metron kga hing ropeits’
|
||
הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.
|
Հաջորդ տրամվայը կգա տասը րոպեից:
Hajord tramvayy kga tasy ropeits’
|
||
האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.
|
Հաջորդ ավտոբուսը կգա տասնհինգ րոպեից:
Hajord avtobusy kga tasnhing ropeits’
| ||
מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?
|
Ե՞րբ է մեկնում վերջին մետրոյի գնացքը:
Ye՞rb e meknum verjin metroyi gnats’k’y
|
||
מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?
|
Ե՞րբ է մեկնում վերջին տրամվայը:
Ye՞rb e meknum verjin tramvayy
|
||
מתי יוצא האוטובוס האחרון?
|
Ե՞րբ է մեկնում վերջին ավտոբուսը:
Ye՞rb e meknum verjin avtobusy
| ||
יש לך כרטיס נסיעה?
|
Վարորդական իրավունք ունե՞ք:
Varordakan iravunk’ une՞k’
|
||
כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.
|
Տո՞մս, ոչ չունեմ:
To՞ms, voch’ ch’unem
|
||
את / ה צריך / כה לשלם קנס.
|
Այդ դեպքում տուգանք եք վճարելու:
Ayd depk’um tugank’ yek’ vcharelu
| ||
התפתחות השפה זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני. אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני. לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת. יש תיאוריות שונות המסבירות את זה. אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד. תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים. הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים. לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו. כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות. בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה. איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים. בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה. את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה. השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות. תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה. האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות. אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך. לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני. לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים. השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות. כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם. באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה. זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות. אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות. השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום. הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה. אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים. אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב? |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|