22 [עשרים ושתיים] |
שיחת חולין 3
|
![]() |
22 [քսաներկու] |
||
փոքրիկ խոսակցություն 3
|
את / ה מעשן / ת?
|
Դուք ծխու՞մ եք:
Duk’ tskhu՞m yek’
|
||
בעבר עישנתי.
|
Առաջ` այո:
Arraj` ayo
|
||
אבל עכשיו אני כבר לא מעשן / ת.
|
Բայց հիմա ես այլևս չեմ ծխում:
Bayts’ hima yes aylevs ch’yem tskhum
| ||
יפריע לך אם אעשן?
|
Դուք դեմ կլինե՞ք, եթե ես ծխեմ:
Duk’ dem kline՞k’, yet’ye yes tskhem
|
||
לא, כלל לא.
|
Ոչ, բացարձակապես ոչ:
Voch’, bats’ardzakapes voch’
|
||
זה לא יפריע לי.
|
Դա ինձ չի խանգարում:
Da indz ch’i khangarum
| ||
תרצה / י לשתות משהו?
|
Կխմեի՞ք ինչ որ բան:
Kkhmei՞k’ inch’ vor ban
|
||
כוסית קוניאק?
|
Կոնյա՞կ:
Konya՞k
|
||
לא, אני מעדיף / פה בירה.
|
Ոչ, բայց գարեջուր` սիրով:
Voch’, bayts’ garejur` sirov
| ||
את / ה נוסע / ת הרבה?
|
Դուք հաճա՞խ եք ճամփորդում:
Duk’ hacha՞kh yek’ champ’vordum
|
||
כן, לרוב אלה נסיעות עסקים.
|
Այո, բայց դրանք հիմնականում աշխատանքային բնույթի են:
Ayo, bayts’ drank’ himnakanum ashkhatank’ayin bnuyt’i yen
|
||
אבל כעת אנחנו נמצאים כאן בחופשה.
|
Բայց հիմա մեր արձակուրդն ենք անցկացնում:
Bayts’ hima mer ardzakurdn yenk’ ants’kats’num
| ||
איזה חום!
|
Ինչ շո´գ է:
Inch’ sho´g e
|
||
כן, היום באמת חם.
|
Այո, այսօր իսկապես շոգ է:
Ayo, aysor iskapes shog e
|
||
נצא למרפסת.
|
Գնանք պատշգամբ:
Gnank’ patshgamb
| ||
מחר תהייה כאן מסיבה.
|
Այստեղ վաղը խնջույք է:
Aystegh vaghy khnjuyk’ e
|
||
תרצה / י להצטרף?
|
Դուք էլ կգա՞ք:
Duk’ el kga՞k’
|
||
כן, גם אנחנו מוזמנים.
|
Այո, մենք նույնպես հրավիրված ենք:
Ayo, menk’ nuynpes hravirvats yenk’
| ||
שפה וכתבכל השפות משומשות לתקשורת בין האנשים. כשאנחנו מדברים אז אנחנו מביעים את המחשבות והרגשות שלנו. בשעה שאנחנו לא תמיד הולכים לפי חוקי השפה שלנו. אנחנו משתמשים בשפה משל עצמנו, השפה המדוברת שלנו. בשפה הכתובה זה אחרת. פה אנחנו רואים את כל חוקי השפה שלנו. רק הכתב נותן לשפה להפוך לשפה אמיתית. הוא מגלה לנו את השפה. דרך הכתב מועבר ידע של אלפי שנים. לכן הכתב הוא הבסיס של כל תרבות מפותחת. הכתב הראשון הומצא לפני יותר מ-5000 שנים. זה היה כתב היתדות של השומרים. הוא נחפר על לוחות חומר (טיט רטוב). השתמשו בכתב היתדות במשך למעלה משלשת אלפי שנים. ההירוגליפים של מצריים העתיקה התקיימו גם לזמן דומה. מספר עצום של מדענים התעסקו איתם. ההירוגליפים מהווים צורת כתב מסובכת יחסית. אך הם כנראה הומצאו מסיבה מאוד פשוטה. מצריים הקדומה הייתה ארץ ענקית עם הרבה תושבים. היה צורך לארגן את היום-יום ובעיקר את המערכת הכלכלית. היה צורך לדאוג למסים ולחשבונות בצורה טובה. לשם כך פיתחו המצרים העתיקים את הכתבים הגרפיים שלהם. אך צורות כתב אלפבתיות הן המצאת השומרונים. כל צורת כתב חושפת הרבה דברים על האנשים שמשתמשים בה. חוץ מזה יש לכל אומה דברים ייחודיים בכתב שלה. לצערנו נעלמת שפת הכתב אט אט. ההתקדמות הטכנולוגית עושה אותה מיותרת. אז: לא רק לדבר, צריך גם לכתוב מפעם לפעם! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|