21 [עשרים ואחת] |
שיחת חולין 2
|
![]() |
21 [քսանմեկ] |
||
փոքրիկ խոսակցություն 2
|
מהיכן את / ה?
|
Որտեղի՞ց եք Դուք:
Vorteghi՞ts’ yek’ Duk’
|
||
מבאזל.
|
Բազելից:
Bazelits’
|
||
באזל נמצאת בשווייץ.
|
Բազելը գտնվում է Շվեցարիայում:
Bazely gtnvum e Shvets’ariayum
| ||
תרשה / י לי להציג לך את מר מילר?
|
Կարո՞ղ եմ պարոն Միլլերին Ձեզ ներկայացնել:
Karo՞gh yem paron Millerin Dzez nerkayats’nel
|
||
הוא לא מכאן.
|
Նա օտարերկրացի է:
Na otarerkrats’i e
|
||
הוא דובר שפות רבות.
|
Նա խոսում է մի քանի լեզուներով:
Na khosum e mi k’ani lezunerov
| ||
זו הפעם הראשונה שאת / ה כאן?
|
Դուք առաջին անգա՞մն եք այստեղ:
Duk’ arrajin anga՞mn yek’ aystegh
|
||
לא, הייתי כאן כבר בשנה שעברה.
|
Ոչ, ես անցյալ տարի էլ եմ եղել այստեղ:
Voch’, yes ants’yal tari el yem yeghel aystegh
|
||
אבל שבוע אחד בלבד.
|
Բայց միայն մի շաբաթ:
Bayts’ miayn mi shabat’
| ||
ואיך מוצא חן בעיניך / ייך להיות כאן?
|
Դու՞ր է գալիս Ձեզ մեզ մոտ:
Du՞r e galis Dzez mez mot
|
||
מאוד. האנשים נחמדים מאוד.
|
Շատ: Մարդիկ շատ սիրալիր են:
Shat Mardik shat siralir yen
|
||
וגם הנוף מוצא חן בעיני.
|
Եվ բնությունն էլ է ինձ դուր գալիս:
Yev bnut’yunn el e indz dur galis
| ||
במה את / ה עוסק / ת? / מה המקצוע שלך?
|
Ի՞նչ մասնագիտություն ունեք:
I՞nch’ masnagitut’yun unek’
|
||
אני מתרגם / מת.
|
Ես թարգմանիչ եմ:
Yes t’argmanich’ yem
|
||
אני מתרגם / מת ספרים.
|
Ես թարգմանում եմ գրքեր:
Yes t’argmanum yem grk’yer
| ||
את / ה לבד כאן?
|
Դուք մենա՞կ եք այստեղ:
Duk’ mena՞k yek’ aystegh
|
||
לא, גם אשתי / בעלי כאן.
|
Ոչ, իմ կինը/իմ ամուսինն էլ է այստեղ:
Voch’, im kiny/im amusinn el e aystegh
|
||
ושם שני הילדים שלי.
|
Եվ այնտեղ իմ երկու երեխաներն են:
Yev ayntegh im yerku yerekhanern yen
| ||
שפות רומאניותשפות רומאניות מהוות שפת אם לכ-700 מליון אנשים. בכך שייכת קבוצת השפות הרומאנית לאחת החשובות ברחבי העולם. שפות רומאניות הן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופאית. כל השפות הרומאניות מקורם בשפה הלטינית. זאת אומרת שהן הצאצאים של שפת רומא. הבסיס לכל השפות הרומאניות הייתה השפה הלטינית העממית. מתכוונים בזאת לשפה הלטינית המדוברת בעת העתיקה המאוחרת. הלטינית העממית הופצה בעולם על ידי הכיבושים של רומא. מהן התפתחו אחר כך השפות והניבים הרומאניים. אבל השפה הלטינית עצמה היא שפה איטלקית. בסך הכל יש כ-15 שפות רומאניות. קשה לקבוע את מספרן הכולל. לעתים קרובות לא ממש ברור אם מדובר בניבים או שפות משל עצמן. בינתיים נכחדו כמה שפות רומאניות. אך התפתחו גם שפות חדשות על בסיס רומאני. אלה הן שפות קריאול. כיום השפה הספרדית היא השפה הרומאנית הגדולה ביותר בעולם. היא שייכת עם יותר מ-380 מליון דוברים לשפות העולמיות. השפות הרומאניות מאוד מעניינות למדענים. כי ההיסטוריה של קבוצת השפות האלה מתועדת היטב. כתבים רומאניים או לטיניים קיימים כבר יותר מ-2500 שנה. בעזרתם חקרו חוקרי הלשונאים את ההיווצרות של שפות שונות. כך אנו יכולים לחקור אלו חוקים חשובים להתפתחות השפה. הרבה מהתוצאות האלה יכולים להיות תקפים לגבי שפות אחרות. הדקדוד של השפות הרומאניות בנוי בצורה דומה. אבל מעל לכל דומה אוצר המילים של השפות השונות. אם לומדים שפה רומאנית אחת, אז לומדים אחרת בקלות. תודה, לטינית! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|