20 [עשרים] |
שיחת חולין 1
|
![]() |
20 [քսան] |
||
փոքրիկ խոսակցություն 1
|
תרגיש / י בנוח!
|
Զգացեք Ձեզ հարմար:
Zgats’yek’ Dzez harmar
|
||
תרגיש / י כמו בבית!
|
Զգացեք Ձեզ ինչպես ձեր տանը:
Zgats’yek’ Dzez inch’pes dzer tany
|
||
מה תרצה / י לשתות?
|
Ի՞նչ եք ուզում խմել:
I՞nch’ yek’ uzum khmel
| ||
את / ה אוהב / ת מוסיקה?
|
Երաժշտություն սիրու՞մ եք:
Yerazhshtut’yun siru՞m yek’
|
||
אני אוהב / ת מוסיקה קלאסית.
|
Ես սիրում եմ դասական երաժշտություն:
Yes sirum yem dasakan yerazhshtut’yun
|
||
אלה התקליטורים שלי.
|
Այստեղ իմ CD-ներն են:
Aystegh im CD-nern yen
| ||
את / ה מנגן / ת בכלי נגינה?
|
Երաժշտական գործիք նվագու՞մ եք:
Yerazhshtakan gortsik’ nvagu՞m yek’
|
||
זו הגיטרה שלי.
|
Սա իմ կիթառն է:
Sa im kit’arrn e
|
||
את / ה אוהב / ת לשיר?
|
Հաճույքո՞վ եք երգում:
Hachuyk’vo՞v yek’ yergum
| ||
יש לך ילדים?
|
Երեխաներ ունե՞ք:
Yerekhaner une՞k’
|
||
יש לך כלב?
|
Շուն ունե՞ք:
Shun une՞k’
|
||
יש לך חתול?
|
Կատու ունե՞ք:
Katu une՞k’
| ||
אלה הספרים שלי.
|
Այստեղ իմ գրքերն են:
Aystegh im grk’yern yen
|
||
אני קורא / ת כעת את הספר הזה.
|
Այս պահին այս գիրքն եմ կարդում:
Ays pahin ays girk’n yem kardum
|
||
מה את / ה אוהב / ת לקרוא?
|
Ի՞նչ գիրք եք հաճույքով կարդում:
I՞nch’ girk’ yek’ hachuyk’ov kardum
| ||
את / ה אוהב / ת ללכת לקונצרט?
|
Հաճույքո՞վ եք համերգ հաճախում:
Hachuyk’vo՞v yek’ hamerg hachakhum
|
||
את / ה אוהב / ת לצאת לתיאטרון?
|
Հաճույքո՞վ եք թատրոն հաճախում:
Hachuyk’vo՞v yek’ t’atron hachakhum
|
||
את / ה אוהב / ת ללכת לאופרה?
|
Հաճույքո՞վ եք օպերա հաճախում:
Hachuyk’vo՞v yek’ opera hachakhum
| ||
שפת אם? שפת אב!ממי למדת את השפה בתור ילד? בוודאי תגיד עכשיו: מאימא! כך חושבים רוב האנשים בעולם. המונח ‘שפת אם’ קיים כמעט בכל העמים. גם אנגלים וגם סינים מכירים אותו. אולי זה כי האם מבלה יותר זמן עם הילדים. אבל מחקרים חדשים מגיעים לתוצאות אחרות. הם מראים שהשפה שלנו היא בעיקר שפת האבא שלנו. חוקרים בדקו חומר גנטי ושפות של שבטים מעורבים. בשבטים אלה ההורים באים מתרבויות שונות. השבטים האלה נוצרו לפני אלפי שנים. הגירות גדולות היו הסיבה להיווצרותן. החומר הגנטי של השבטים המעורבים האולה נותח. אחר כך הוא הושווה עם שפת השבט. רוב השבטים מדברים את שפת אבותיהם הזכרים. זאת אומרת, שפת הארץ היא זו השייכת לכרומוזום Y. אזי גברים הביאו את שפתם לארצות זרות. והנשים שם לקחו לעצמם את שפת הגברים. אבל גם היום יש השפעה גדולה לשפת האב על השפה שלנו. תינוקות מכוונים את למידת השפה שלהם לשפת אביהם. אבות מדברים הרבה פחות עם הילדים שלהם. מבנה המשפט הגברי גם פשוט יותר מזה הנשי. כך מתאימה שפת האב יותר מזו של האם לתינוקות. היא לא מעמיסה עליהם וכך קל יותר ללמוד אותה. לכן מחקים ילדים את האב יותר מהאם כשהם מדברים. אבל אחר כך מעצב אוצר המילים של האם את שפתו של הילד. כך משפיעים גם האם וגם האב על שפתנו. כך שצריך לקרוא לזה שפת הורים! |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|