100 [מאה] |
תארי הפועל
|
![]() |
100 [հարյուր] |
||
մակբայներ
|
כבר – עדיין לא
|
երբևէ - երբեք
yerbeve - yerbek’
|
||
היית כבר בברלין?
|
Երբևէ մի անգամ Բեռլինում եղե՞լ եք:
Yerbeve mi angam Berrlinum yeghe՞l yek’
|
||
לא, עדיין לא.
|
Ոչ, ոչ մի անգամ:
Voch’, voch’ mi angam
| ||
מישהו – אף אחד
|
ինչ որ մեկը - ոչ մեկը
inch’ vor meky - voch’ meky
|
||
את / ה מכיר / ה כאן מישהו?
|
Ինչ որ մեկին (ոչ ոքի)այստեղ ճանաչու՞մ եք:
Inch’ vor mekin (voch’ vok’i)aystegh chanach’u՞m yek’
|
||
לא, אני לא מכיר / ה כאן אף אחד.
|
Ոչ, ես այստեղ ոչ մեկի(ոչ ոքի) չեմ ճանաչում:
Voch’, yes aystegh voch’ meki(voch’ vok’i) ch’yem chanach’um
| ||
עדיין – כבר לא
|
դեռ - այլևս
derr - aylevs
|
||
את / ה נשאר / ת עוד הרבה?
|
Այստեղ դեռ երկա՞ր եք մնալու:
Aystegh derr yerka՞r yek’ mnalu
|
||
לא, אני לא נשאר / ת עוד הרבה זמן.
|
Ոչ, ես այստեղ այլևս չեմ մնալու:
Voch’, yes aystegh aylevs ch’yem mnalu
| ||
עוד משהו – לא יותר
|
դեռ ինչ որ բան- ոչինչ
derr inch’ vor ban- voch’inch’
|
||
תרצה / י לשתות עוד משהו?
|
Դեռ ինչ որ բան ուզու՞մ եք խմել:
Derr inch’ vor ban uzu՞m yek’ khmel
|
||
לא, אני לא רוצה לשתות יותר.
|
Ոչ, ես ոչինչ չեմ ուզում:
Voch’, yes voch’inch’ ch’yem uzum
| ||
כבר משהו – עדיין כלום
|
արդեն ինչ որ բան - դեռ ոչինչ
arden inch’ vor ban - derr voch’inch’
|
||
אכלת כבר משהו?
|
Արդեն ինչ որ բան կերե՞լ եք:
Arden inch’ vor ban kere՞l yek’
|
||
לא, עדיין לא אכלתי שום דבר.
|
Ոչ, դեռ ես ոչինչ չեմ կերել:
Voch’, derr yes voch’inch’ ch’yem kerel
| ||
עוד מישהו – לא אף אחד
|
ինչ որ մեկը - ոչ մեկը
inch’ vor meky - voch’ meky
|
||
עוד מישהו רוצה קפה?
|
Ինչ որ մեկը սուրճ ցանկանու՞մ է:
Inch’ vor meky surch ts’ankanu՞m e
|
||
לא, אף אחד לא רוצה.
|
Ոչ, ոչ ոք:
Voch’, voch’ vok’
| ||
השפה הערביתהשפה הערבית היא אחת השפות החשובות ביותר בעולם. יותר מ-300 מליון אנשים דוברים ערבית. הם חיים ביותר מ-20 מדינות שונות. ערבית שייכת לשפות האפרו-אסייתיות. השפה הערבית נוצרה לפני כמה אלפי שנים. תחילה השתמשו בשפה בחצי האי ערב. משם היא התחילה להתפשט. הערבית המדוברת שונה מאוד מהערבית הכתובה. יש גם הרבה ניבים ערביים שונים. אפשר להגיד שבכל אזור מדברים אחרת. לעתים קרובות, דוברי ניבים שונים לא מבינים אחד את השני בכלל. ולכן סרטים ממדינות ערב הם בדרך כלל מדובבים. רק כך יוכלו להיות מובנים בכל אזור השפה הערבית. את הערבית הסטנדרטית הקלאסית בקושי דוברים היום. מוצאים אותה רק בגרסתה הכתובה. ספרים ועיתונים משתמשים בערבית הסטנדרטית הקלאסית. נכון להיום, לערבית אין עדיין שפה טכנית משלה. לכן משתמשים במונחים טכניים משפות אחרות. לשם כך משתמשים לרוב בשפה האנגלית או הצרפתית. העניין בשפה הערבית עולה דרסטית בשנים האחרונות. יותר ויותר אנשים רוצים ללמוד ערבית. קורסים מוצעים בכל אוניברסיטה ובהרבה בתי ספר. הרבה אנשים מרותקים במיוחד מהכתב הערבי. השפה נכתבת מימין לשמאל. ביטוי המילים והדקדוק של השפה הערבית הם לא ממש קלים. יש הרבה קולות וחוקים ששפות אחרות פשוט לא מכירות. לכן צריך לשמור על סדר מסוים בזמן הלמידה. קודם ההיגוי, אחר כך הדקדוק, ולבסוף הכתב... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|