55 [חמישים וחמש] |
לעבוד
|
![]() |
55 [հիսունհինգ] |
||
աշխատել
|
במה את / ה עובד / ת?
|
Ի՞նչ եք մասնագիտությամբ:
I՞nch’ yek’ masnagitut’yamb
|
||
בעלי רופא.
|
Ամուսինս բժիշկ է մասնագիտությամբ:
Amusins bzhishk e masnagitut’yamb
|
||
אני עובדת כאחות בחצי משרה.
|
Ես կես օրով բուժքույր եմ աշխատում:
Yes kes orov buzhk’uyr yem ashkhatum
| ||
בקרוב נצא לגמלאות.
|
Շուտով կենսաթոշակ ենք ստանալու:
Shutov kensat’voshak yenk’ stanalu
|
||
אבל המיסים גבוהים.
|
Բայց հարկերը բարձր են:
Bayts’ harkery bardzr yen
|
||
והביטוח הרפואי יקר.
|
Եվ բժշկական ապահովագրությունը բարձր է:
Yev bzhshkakan apahovagrut’yuny bardzr e
| ||
במה תרצה / י לעבוד בעתיד?
|
Ի՞նչ ես ուզում դառնալ:
I՞nch’ yes uzum darrnal
|
||
אני רוצה להיות מהנדס / ת.
|
Ես ինժեներ եմ ուզում դառնալ:
Yes inzhener yem uzum darrnal
|
||
אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.
|
Ես ուզում համալսարանում սովորել:
Yes uzum hamalsaranum sovorel
| ||
אני מתמחה.
|
Ես պրակտիկանտ եմ:
Yes praktikant yem
|
||
אני לא מרוויח / ה הרבה.
|
Ես շատ չեմ վաստակում:
Yes shat ch’yem vastakum
|
||
אני עושה התמחות בחו"ל.
|
Ես արտասահմանում պրակտիկա եմ անցկացնում:
Yes artasahmanum praktika yem ants’kats’num
| ||
זה המנהל שלי.
|
Սա իմ դիրեկտորն է:
Sa im direktorn e
|
||
יש לי קולגות נחמדים.
|
Ես հաճելի գործընկերներ ունեմ:
Yes hacheli gortsynkerner unem
|
||
אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.
|
Կեսօրին մենք միշտ միասին ճաշարան գնում ենք:
Kesorin menk’ misht miasin chasharan gnum yenk’
| ||
אני מחפש / ת עבודה.
|
Ես աշխատանքի տեղ եմ փնտրում:
Yes ashkhatank’i tegh yem p’ntrum
|
||
אני מובטל / ת כבר שנה.
|
Արդեն մի տարի է, որ գործազուրկ եմ:
Arden mi tari e, vor gortsazurk yem
|
||
יש הרבה מדי מובטלים בארץ.
|
Այս երկրում շատ են գործազուրկները:
Ays yerkrum shat yen gortsazurknery
| ||
זכרון צריך שפהרוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר. אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם. כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו. אבל למה זה כך? למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות? הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו. שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית. בכדי לזכור משהו צריכים שפה. זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה. חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים. וכך עם גילו משהו מעניין. ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם. אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון. ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים. יש להם בכל יום חוויות חדשות. ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה. למרות זאת, הכל נעלם. פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות. רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים. הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות. הוא עובד כמו יומן. בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו. כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו. אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם. ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו. כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו. הם שמורים איפשהוא במוח שלנו. אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא? |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|