42 [ארבעים ושתיים] |
סיור בעיר
|
![]() |
42 [քառասուներկու] |
||
տեսարժան վայրերի դիտում
|
האם השוק פתוח בימי ראשון?
|
Շուկան կիրակի օրերը բաց է:
Shukan kiraki orery bats’ e
|
||
האם היריד פתוח בימי שני?
|
Տոնավաճառը կիրակի օրերը բաց է:
Tonavacharry kiraki orery bats’ e
|
||
האם התערוכה פתוחה בימי שלישי?
|
Ցուցահանդեսը երեքշաբթի օրը բաց է:
Ts’uts’ahandesy yerek’shabt’i ory bats’ e
| ||
האם גן החיות פתוח בימי רביעי?
|
Կենդանաբանական այգին չորեքշաբթի օրը բաց է:
Kendanabanakan aygin ch’vorek’shabt’i ory bats’ e
|
||
האם המוזיאון פתוח בימי חמישי?
|
Թանգարանը հինգշաբթի օրը բաց է:
T’angarany hingshabt’i ory bats’ e
|
||
האם הגלריה פתוחה בימי שישי?
|
Պատկերասրահը ուրբաթ օրը բաց է:
Patkerasrahy urbat’ ory bats’ e
| ||
מותר לצלם?
|
Թույլատրվու՞մ է լուսանկարել:
T’uylatrvu՞m e lusankarel
|
||
האם הכניסה בתשלום?
|
Մուտքը վճարովի՞ է:
Mutk’y vcharovi՞ e
|
||
כמה עולה הכניסה?
|
Որքա՞ն է տոմսի արժեքը:
Vork’a՞n e tomsi arzhek’y
| ||
יש הנחה לקבוצות?
|
Զեղչ կա՞ խմբերի համար:
Zeghch’ ka՞ khmberi hamar
|
||
יש הנחה לילדים?
|
Զեղչ կա՞ երեխաների համար:
Zeghch’ ka՞ yerekhaneri hamar
|
||
יש הנחה לסטודנטים?
|
Զեղչ կա՞ ուսանողների համար:
Zeghch’ ka՞ usanoghneri hamar
| ||
למה משמש הבניין הזה?
|
Սա ի՞նչ կառույց է:
Sa i՞nch’ karruyts’ e
|
||
מתי נבנה הבניין?
|
Քանի՞ տարեկան է այս շենքը:
K’ani՞ tarekan e ays shenk’y
|
||
מי בנה את הבניין?
|
Ո՞վ է կառուցել այս շենքը:
VO՞v e karruts’yel ays shenk’y
| ||
אני מתעניין / נת בארכיטקטורה.
|
Ես հետաքրքրվում եմ ճարտարապետությամբ:
Yes hetak’rk’rvum yem chartarapetut’yamb
|
||
אני מתעניין / נת באמנות.
|
Ես հետաքրքրվում եմ արվեստով:
Yes hetak’rk’rvum yem arvestov
|
||
אני מתעניין / נת בציור.
|
Ես հետաքրքրվում եմ նկարչությամբ:
Yes hetak’rk’rvum yem nkarch’ut’yamb
| ||
שפות מהירות, שפות איטיותיש יותר מ-6000 שפות ברחבי העולם. אבל לכולן יש את אותו תפקיד. הן עוזרות לנו להחליף מידע אחד עם השני. זה קורה בצורה שונה בשפות השונות. כי כל שפה עובדת לפי החוקים שלה. גם המהירות שבה מדברים שונה. >את זה הוכיחו חוקרים במחקרים שונים. לשם כך תורגמו טקסטים קצרים לשפות שונות. נתנו לדוברי שפת אם לקרוא את הטקסטים האלה. התוצאה הייתה חד משמעית. יפנית וספרדית הן השפות המהירות ביותר. בשפות האלה משתמשים ביותר מ-8 הברות לשנייה. הסינים דוברים הרבה יותר לאט. הם משתמשים ברק כ-5 הברות לשנייה. המהירות קשורה במורכבות ההברות. כשההברות מורכבות יותר, אז לוקח יותר זמן להגיד אותן. בשפה הגרמנית למשל משתמשים ב-3 הברות לשנייה. ולכן מדברים בה באיטיות יחסית. אבל לא תמיד מספרים הרבה כשמדברים מהר. בדיוק להפך! בהברות שאפשר להגיד מהר יש רק מעט מידע. למרות שיפנים מדברים מהר, הם מעבירים פחות מידע. אך הסינית ‘האיטית’ מעבירה הרבה מידע בפחות מילים. גם הברות השפה האנגלית מכילות הרבה מידע. מה שמעניין הוא שכל השפות שנבדקו היו יעילות במידה שווה! זאת אומרת, מי שמדבר לאט יותר מעביר יותר מידע. ומי שמדבר מהר יותר צריך יותר מילים. בסוף מגיעים כולם כמעט בו זמנית למטרה... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|