38 [שלושים ושמונה] |
במונית
|
![]() |
38 [երեսունութ] |
||
տաքսիում
|
תזמין / ני מונית בבקשה.
|
Տաքսի կկանչե՞ ք:
Tak’si kkanch’ye՞ k’
|
||
כמה עולה הנסיעה לתחנת הרכבת?
|
Ի՞ նչ արժե մինչև կայարան:
I՞ nch’ arzhe minch’yev kayaran
|
||
כמה עולה הנסיעה לשדה התעופה?
|
Ի՞ նչ արժե մինչև օդանավակայան:
I՞ nch’ arzhe minch’yev odanavakayan
| ||
ישר בבקשה.
|
Խնդրում եմ ուղիղ գնացեք:
Khndrum yem ughigh gnats’yek’
|
||
כאן ימינה בבקשה.
|
Այստեղից խնդրում եմ դեպի աջ:
Aysteghits’ khndrum yem depi aj
|
||
בפינה שמאלה בבקשה.
|
Այն անկյունում խնդրում եմ դեպի ձախ:
Ayn ankyunum khndrum yem depi dzakh
| ||
אני ממהר / ת.
|
Ես շտապում եմ:
Yes shtapum yem
|
||
אני לא ממהר / ת / יש לי זמן.
|
Ես ժամանակ ունեմ:
Yes zhamanak unem
|
||
סע / י לאט יותר בבקשה.
|
Խնդրում եմ դանդաղ քշեք:
Khndrum yem dandagh k’shek’
| ||
עצור / עצרי כאן בבקשה.
|
Կանգնեք այստեղ, խնդրում եմ:
Kangnek’ aystegh, khndrum yem
|
||
המתן / המתיני רגע אחד בבקשה.
|
Խնդրում եմ մի ակնթարթ սպասեք:
Khndrum yem mi aknt’art’ spasek’
|
||
אני מייד חוזר / ת.
|
Ես շուտով կվերադառնամ:
Yes shutov kveradarrnam
| ||
קבלה בבקשה.
|
Խնդրում եմ կտրոն տվեք:
Khndrum yem ktron tvek’
|
||
אין לי עודף.
|
Ես մանր փող չունեմ:
Yes manr p’vogh ch’unem
|
||
זה בסדר, העודף שלך
|
Այսպես ճիշտ է, մնացածը Ձեզ համար է:
Ayspes chisht e, mnats’atsy Dzez hamar e
| ||
קח / י אותי לכתובת הזאת בבקשה.
|
Տարեք ինձ այս հասցեով:
Tarek’ indz ays hasts’yeov
|
||
קח / י אותי למלון שלי בבקשה.
|
Տարեք ինձ իմ հյուրանոց:
Tarek’ indz im hyuranots’
|
||
קח / י אותי לחוף הים בבקשה.
|
Տարեք ինձ ծովափ:
Tarek’ indz tsovap’
| ||
גאונים לשונייםרוב האנשים שמחים על כך כשהם דוברים שפה זרה אחת. אבל ישנם אנשים ששולטים ביותר מ-70 שפות. הם יכולים לדבר בצורה שוטפת ולכתוב בצורה מדויקת בכל אחת מהשפות הללו. אפשר לומר שהם אנשים היפר-רב-לשוניים. תופעה זו של ריבוי שפות ידועה כבר מלפני מאות שנים. ישנם הרבה דיווחים על אנשים עם כישרון כזה. עדיין לא ידוע מאיפה הכשרון הזה בא. יש תיאוריות מדעיות שונות המסבירות את זה. חלקן טוענות שמוחם של אנשים פוליגוטים בנוי אחרת. שינוי זה נראה במיוחד במרכז ברוקה. איזור זה של המוח אחראי על ייצור השפה. התאים באזור זה בנויים אחרת אצל פוליגלוטים. לכן זה אפשרי שהם יעבדו מידע בצורה טובה יותר. אך חסרים מחקרים היכולים לאשר את התיאוריה הזו. אולי מה שמכריע הוא פשוט מוטיבציה יוצאת דופן. ישנם ילדים שלומדים שפות זרות מהר יותר מילדים אחרים. הסיבה לכך היא שהם רוצים להשתלב במשחקים. הם רוצים להיות חלק מהקבוצה ולתקשר עם אחרים. לכן, הצלחתם בלמידה תלויה ברצון שלהם להשתלב. תאוריה נוספת אומרת שהמסה של המוח גדלה על ידי למידה. ובכך נעשית הלמידה קלה יותר ככל שאנחנו לומדים יותר. כמו כן, קל יותר ללמוד שפות שהן דומות זו לזו. מי שדובר דנית יכול גם ללמוד שבדית או נורווגית בקלות. ישנן עדיין הרבה שאלות שלא נענו. אך מה שבטוח הוא שהאינטליגנציה לא משחקת כאן תפקיד. הרבה אנשים דוברים הרבה שפות אף על פי שיש להם אינטליגנציה נמוכה. אבל גם גאון השפה הגדול ביותר צריך הרבה משמעת עצמית. זה מנחם אותנו קצת, לא? |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2020 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - ארמנית למתחילים
|