תוכן
100 [מאה] |
תארי הפועל
|
|
100 [ਇੱਕ ਸੌ] |
||
ਕਿਰਿਆ ਵਿਸ਼ੇਸ਼ਣ
|
|
כבר – עדיין לא
|
ਪਹਿਲਾਂ ਹੀ – ਹੁਣ ਤੱਕ ਕਦੇ ਨਹੀਂ।
pahilāṁ hī – huṇa taka kadē nahīṁ.
|
||
|
היית כבר בברלין?
|
ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਪਹਿਲਾਂ ਵੀ ਬਰਲਿਨ ਆਂਏ ਹੋ?
Kī tusīṁ pahilāṁ vī baralina āṁē hō?
|
||
|
לא, עדיין לא.
|
ਨਹੀਂ,ਅਜੇ ਤੱਕ ਨਹੀਂ।
Nahīṁ,ajē taka nahīṁ.
| ||
|
מישהו – אף אחד
|
ਕਿਸੇ ਨੂੰ –ਕਿਸੇ ਨੂੰ ਨਹੀਂ।
Kisē nū –kisē nū nahīṁ.
|
||
|
את / ה מכיר / ה כאן מישהו?
|
ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਇੱਥੇ ਕਿਸੇ ਨੂੰ ਜਾਣਦੇ ਹੋ?
Kī tusīṁ ithē kisē nū jāṇadē hō?
|
||
|
לא, אני לא מכיר / ה כאן אף אחד.
|
ਨਹੀਂ,ਮੈਂ ਇੱਥੇ ਕਿਸੇ ਨੂੰ ਨਹੀਂ ਜਾਣਦਾ / ਜਾਣਦੀ।
Nahīṁ,maiṁ ithē kisē nū nahīṁ jāṇadā/ jāṇadī.
| ||
|
עדיין – כבר לא
|
ਹੋਰ – ਹੋਰ ਨਹੀਂ।
Hōra – hōra nahīṁ.
|
||
|
את / ה נשאר / ת עוד הרבה?
|
ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਇੱਥੇ ਕੁਝ ਹੋਰ ਸਮਾਂ ਠਹਿਰੋਗੇ?
Kī tusīṁ ithē kujha hōra samāṁ ṭhahirōgē?
|
||
|
לא, אני לא נשאר / ת עוד הרבה זמן.
|
ਨਹੀਂ, ਮੈਂ ਇੱਥੇ ਬਹੁਤ ਸਮਾਂ ਨਹੀਂ ਠਹਿਰਾਂਗਾ।
Nahīṁ, maiṁ ithē bahuta samāṁ nahīṁ ṭhahirāṅgā.
| ||
|
עוד משהו – לא יותר
|
ਹੋਰ ਕੁਝ – ਹੋਰ ਕੁਝ ਨਹੀਂ।
Hōra kujha – hōra kujha nahīṁ.
|
||
|
תרצה / י לשתות עוד משהו?
|
ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਕੁਝ ਹੋਰ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦੇ ਹੋ?
Kī tusīṁ kujha hōra pīṇā cāhudē hō?
|
||
|
לא, אני לא רוצה לשתות יותר.
|
ਨਹੀਂ,ਮੈਂ ਹੋਰ ਕੁਝ ਨਹੀਂ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ।
Nahīṁ,maiṁ hōra kujha nahīṁ pīṇā cāhudā/ cāhudī.
| ||
|
כבר משהו – עדיין כלום
|
ਪਹਿਲਾਂ ਤੋਂ ਹੀ ਕੁਝ – ਣ ਤੱਕ ਕੁਝ ਨਹੀਂ।
Pahilāṁ tōṁ hī kujha – ṇa taka kujha nahīṁ.
|
||
|
אכלת כבר משהו?
|
ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਪਹਿਲਾਂ ਤੋਂ ਹੀ ਕੁਝ ਖਾਧਾ ਹੈ?
Kī tusīṁ pahilāṁ tōṁ hī kujha khādhā hai?
|
||
|
לא, עדיין לא אכלתי שום דבר.
|
ਨਹੀਂ ਮੈਂ ਅਜੇ ਤੱਕ ਕੁਝ ਨਹੀਂ ਖਾਧਾ।
Nahīṁ maiṁ ajē taka kujha nahīṁ khādhā.
| ||
|
עוד מישהו – לא אף אחד
|
ਹੋਰ ਕੋਈ – ਹੋਰ ਕੋਈ ਨਹੀਂ।
Hōra kō'ī – hōra kō'ī nahīṁ.
|
||
|
עוד מישהו רוצה קפה?
|
ਕੀ ਹੋਰ ਕੋਈ ਕਾਫੀ ਪੀਣੀ ਚਾਹੁੰਦਾ ਹੈ?
Kī hōra kō'ī kāphī pīṇī cāhudā hai?
|
||
|
לא, אף אחד לא רוצה.
|
ਨਹੀਂ,ਕੋਈ ਨਹੀਂ।
Nahīṁ,kō'ī nahīṁ.
| ||
השפה הערביתהשפה הערבית היא אחת השפות החשובות ביותר בעולם. יותר מ-300 מליון אנשים דוברים ערבית. הם חיים ביותר מ-20 מדינות שונות. ערבית שייכת לשפות האפרו-אסייתיות. השפה הערבית נוצרה לפני כמה אלפי שנים. תחילה השתמשו בשפה בחצי האי ערב. משם היא התחילה להתפשט. הערבית המדוברת שונה מאוד מהערבית הכתובה. יש גם הרבה ניבים ערביים שונים. אפשר להגיד שבכל אזור מדברים אחרת. לעתים קרובות, דוברי ניבים שונים לא מבינים אחד את השני בכלל. ולכן סרטים ממדינות ערב הם בדרך כלל מדובבים. רק כך יוכלו להיות מובנים בכל אזור השפה הערבית. את הערבית הסטנדרטית הקלאסית בקושי דוברים היום. מוצאים אותה רק בגרסתה הכתובה. ספרים ועיתונים משתמשים בערבית הסטנדרטית הקלאסית. נכון להיום, לערבית אין עדיין שפה טכנית משלה. לכן משתמשים במונחים טכניים משפות אחרות. לשם כך משתמשים לרוב בשפה האנגלית או הצרפתית. העניין בשפה הערבית עולה דרסטית בשנים האחרונות. יותר ויותר אנשים רוצים ללמוד ערבית. קורסים מוצעים בכל אוניברסיטה ובהרבה בתי ספר. הרבה אנשים מרותקים במיוחד מהכתב הערבי. השפה נכתבת מימין לשמאל. ביטוי המילים והדקדוק של השפה הערבית הם לא ממש קלים. יש הרבה קולות וחוקים ששפות אחרות פשוט לא מכירות. לכן צריך לשמור על סדר מסוים בזמן הלמידה. קודם ההיגוי, אחר כך הדקדוק, ולבסוף הכתב... |
Downloads are FREE for private use, public schools and for non-commercial purposes only! LICENCE AGREEMENT. Please report any mistakes or incorrect translations here. Imprint - Impressum © Copyright 2007 - 2018 Goethe Verlag Starnberg and licensors. All rights reserved. Contact book2 עברית - פנג'אבי למתחילים
|